ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע קיבל שתי תביעות ענק נגד מינהל מקרקעי ישראל ועיריית נתיבות, בגין עיכובים במסירת מגרשים כשהם ראויים לבניה וקבלת היתרי בניה, בשני מתחמי מגורים בעיר. סכום הפיצוי, שככל הנראה ייאמד במיליוני שקלים, ייקבע החודש.
שני מכרזים שפרסמו מינהל מקרקעי ישראל ועיריית נתיבות לבניית מתחמי מגורים בעיר בשנת 2003, הביאו לתביעות של מיליונים מצד הזוכים שנאלצו לחתום על הסכמים שלעירייה ולמדינה היה ברור מלכתחילה שלא ניתן לעמוד בהם. תביעה אחת – על סך 20 מיליון שקל – הוגשה ע"י 104 רוכשים, ואילו השנייה – על סך 8.9 מיליון שקלים – הוגשה ע"י חברת "עדן גד" שזכתה בפרויקט לבניית יחידות דיור.
לכתבות נוספות בנושא:
בחוזים מול הזוכים בשני המכרזים התחייבו העירייה והמינהל ללוחות זמנים מפורשים וברורים: חברת "י.ג מתאר ניהול ופיתוח", שניהלה את הפרויקט מטעם המינהל, התחייבה לדאוג שעבודות הבנייה יחלו שלושה חודשים לאחר חתימת החוזה ויושלמו תוך ארבע שנים. העירייה, מצדה, התחייבה להסדיר את כל הקשור בפן התכנוני של הקרקעות, כך שהיזם יקבל היתרי בנייה תוך 12 חודשים וטופס 4 (טופס אכלוס) תוך 24 חודשים.
על אף המועדים הברורים, חל עיכוב ממושך בביצוע העבודות: פרויקט אחד נדחה ב-21 חודשים ואילו השני ב-51 חודשים.
במהלך המשפט הסתבר שמלכתחילה העירייה לא התכוונה לעמוד בלוחות הזמנים וידעה שלא תוכל לעמוד בהם, בין היתר, בשל הצורך בשינוי התב"ע – שאורך זמן. עוד התברר שבסמוך לתחילת העבודות הורה מהנדס העיר על הפסקתן, לאחר שמצא מטמנת פסולת ענקית בשטח המתחם.
הנתבעים – מינהל מקרקעי ישראל, "י.ג" ועיריית נתיבות – לא הכחישו את העיכוב הממושך, אך ניסו להטיל את האחריות האחד על השנייה: המינהל טען שהעירייה אשמה, ולכל היותר –"י.ג", שהחזירה את האחריות למינהל, בטענה שהיא כפופה להוראותיו.
העירייה טענה, כי היא לא נושאת באחריות כלשהי לעניין העיכובים מאחר שאינה חתומה על ההסכמים מול הרוכשים וכי כל מאמציה לעמוד בלוח הזמנים כשלו עקב בירוקרטיה ממשלתית.
לו"ז לא מציאותי
נשיא ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, השופט יוסף אלון קבע, כי העובדה שהתב"ע לא אפשרה להוציא היתרי בנייה הייתה ידועה לכל הנתבעים עוד במועד פרסום המכרזים. לנוכח זאת, קבע שהעיכוב הידוע מראש מהווה הפרה משמעותית ומתמשכת של ההתחייבויות החוזיות גם מצד המינהל ומנהלת הפרויקט וגם מצד העירייה, אם כי ייחס לאחרונה אחריות גדולה יותר.
לפי השופט, העירייה נטלה על עצמה התחייבויות שלא יכלה לעמוד בהן, גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת לו"ז - הכל כדי שתוכל לשווק את הפרויקטים ולגייס כספים. העירייה לא סייגה את לוחות הזמנים ולא הודיעה למי מהתובעים על קיומן של הבעיות אשר ידעה היטב שיגרמו לעיכובים במסירת המגרשים בהתאם ללוחות הזמנים.
השופט אלון פסק, שהעירייה הפרה את התחייבויותיה כלפי עשרות רוכשי המגרשים, שהשקיעו את מיטב כספם במטרה לבנות את ביתם, תוך שהסבה להם נזקים רבים וציין שענייני העירייה מול גורמי הממשל השונים אינם משנים עובדה זו.
לבסוף, הנתבעים כולם חויבו לפצות את התובעים בשתי התביעות: העירייה תישא בשני שליש מהפיצוי ואילו המינהל ו-"י.ג" ביתרה. סכום הפיצוי הסופי ייקבע לאחר דיון שיעסוק בבירור גובה הנזק שיתקיים החודש.
**הכותב לא ייצג בתיק
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין