כך בעל קרקע בכפר שמריהו הגדיל את שטחו

הפקעה שבוצעה באזור גרמה להקטנת חלקו ב-138 מ"ר. בית המשפט המחוזי ביטל זאת לאחר שקיבל את טענתו כי ההפקעה כבר נלקחה בחשבון במסגרת הסכמי חלוקה בין בעלי הזכויות

כמה שווים 138 מ"ר בכפר שמריהו? זה מה שיקבל בעל קרקע ביישוב היוקרתי, לאחר שטען במחוזי תל אביב כי הפקעה שבוצעה במקום הובילה להקטנת שטחו, שלא כדין, ותוך תרמית מצד בעלת זכויות אחרת. השופט גרשון גונטובניק קיבל את טענתו כי ההפקעה כבר נלקחה בחשבון, במסגרת הסכמי החלוקה בין בעלי המקרקעין, כך שאין מקום לשקללה בשנית.

התובע ו-8 מהנתבעים הינם בעלי קרקע בכפר שמריהו. התובע רכש את המגרש שלו, בגודל 1,478 מ"ר, באוגוסט 2021. עוד לפני כן, בנובמבר 2017, אושרה ופורסמה תוכנית מתאר, שמכוחה הופקעו 651 מ"ר מהחלקה, למטרת דרכים. כתוצאה מכך הופחת חלקו של התובע בכ-138 מ"ר.

האיש לא שקט על שמריו, ופנה באמצעות עו"ד רפי שפטר למחוזי, בתביעה לתיקון הרישום כך ששטחו יחזור לגודלו המקורי. לטענתו חוזה החלוקה כבר לקח בחשבון את ההפקעה, כך שהיא לא הייתה צריכה להשפיע על זכויותיו. נטען שאחת הנתבעות ביצעה תרמית, שעה שניסתה להטיל עליו את השלכות ההפקעה, כשידעה כי אלה לא אמורות לחול עליו.

בעוד שניים מהנתבעים, שיוצגו על-ידי עו"ד ליאת ברץ, תמכו בסעד המבוקש וביקשו שאף שטחם יוגדל, התנגדו לכך שאר בעלי הקרקע – אותם ייצגו עו"ד מוחמד ביאדסה, עו"ד אחלאם עבדאללה ועו"ד עודד ישראלי. נטען שהתובע "לא רכש זכויות נטו", אלא חלק יחסי במגרש, כאשר אחוזי הבעלות נותרו כפי שהיו. צוין שמדובר ב"איש נדל"ן ותיק וידוע" שידע היטב מה רוכש, וכי היה עליו להבין שקונה חלק מהקרקע, ולא שטח מוגדר.

המדינה, שצורפה להליך, טענה באמצעות עו"ד דוד מרגליות שרישום זכויות התובע נעשה בהתאם לדין ולנהלי המרשם, וממילא על התביעה להידחות, בהיעדר עילה.

"לא הפקעה פתאומית"

כחלק מההליך מונתה שמאית כמומחית בית המשפט. התרשמותה הייתה שההסכמים בין הצדדים שיקפו את ההפקעה, כפי גרסת התובע, כך שאין מקום שכולם יישאו בהשלכותיה בצורה שווה. ואכן, זו אף הייתה מסקנת השופט גונטובניק.

"צודק התובע בטענתו כי לא היה מקום להקטין את ההיקף המעשי של זכויותיו במקרקעין לאחר ההפקעה", כתב והוסיף: "החלוקה נעשתה לאחר שההפקעה העתידית כבר נלקחה בחשבון. מכאן שאין לקחתה בחשבון פעמיים, ויש להוסיף לתובע כ-138 מ"ר", על חשבון הנתבעת שנטען כי ביצעה מרמה.

בפסק הדין הובהר שאין מדובר במקרה שבו "באה הפקעה פתאומית ומקרינה על זכויות הבעלים בחלקה" - שאז הגיוני כי השלכותיה יתחלקו בין כולם – אלא "במקרה שבו ההפקעה ידועה בעת החלוקה, וזו משקללת אותה. לכן, אין מקום להטיל את נטל ההפקעה פעם נוספת על התובע". בתוך כך דחה השופט את ההבחנה שביקשה ההגנה לבצע, בין רכישת זכויות "נטו" ו"ברוטו".

לצד זאת נדחתה בקשת התובע לבצע את תיקון הרישום כבר במסגרת ההליך המשפטי. צוין שמבחינת המדינה, הרישום נעשה באופן תקין ובהתאם לנתונים שעמדו לנגד עיני הרשם בזמן אמת. בנסיבות אלה, נקבע ש"תרופתו של התובע" הינה במתן סעד הצהרתי המעגן את צדקת טענותיו, באופן שיאפשר לו לפנות בבקשה מתאימה לתיקון המרשם, "ובתקווה כי פנייה זו תהיה מוסכמת".

סיכום הדברים הינו שבקשת התובע להגדלת שטחו בחזרה ל-1,478 מ"ר התקבלה במלואה, ואילו בקשתו לבצע את תיקון הרישום במסגרת ההליך המשפטי - נדחתה. נפסקו לטובתו שכ"ט עו"ד בסך כ-106 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט. מנגד חויב האיש לשלם למדינה 15 אלף שקל הוצאות, בשל דחיית הסעד הרישומי.

• ב"כ התובע: עו"ד רפי שפטר
• ב"כ הנתבעות 1, 2 ו-5: עו"ד מוחמד ביאדסה ועו"ד אחלאם עבדאללה
• ב"כ הנתבעים 3-4: עו"ד עודד ישראלי
• ב"כ הנתבעים 6-7: עו"ד ליאת ברץ
• ב"כ הנתבעים 9-10: עו"ד דוד מרגליות (פמת"א אזרחי)

לפסק הדין המלא בתיק ת"א 65332-05-22

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.