לפסק הדין בעניין פלונית נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות ואח'
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה שהגישה מורה לשעבר כנגד משרד החינוך ומנהלת בית הספר בו לימדה, בה ביקשה פיצוי בגין רשלנות הטיפול של השניים בבעיות האלימות הקשות של אחד מתלמידיה, שלטענתה הובילו להתמוטטותה הנפשית והפיסית.
מורה שיצאה לגמלאות, טענה כי התמודדותה עם בעיות התנהגות קשות של אחד מתלמידי הכיתה שחינכה ב 1999, שבין היתר נהג כלפיה וכלפי אחרים באלימות ומספר תלמידות התלוננו כי הטריד אותן מינית, גרמו לה לדחק נפשי קיצוני, שהתבטא בדיכאון והתפתח לתסמונת פיברומיאלגיה, הפוגעת באיכות החיים ובתפקוד, ומתבטאת בין השאר בכאבים כרוניים, הפרעות שינה וזיכרון, כאבי ראש ועייפות.
לטענת המורה, אילו היו מנהלת בית הספר ומשרד החינוך מטפלים בתלמיד כראוי ומוצאים לו מסגרת חינוכית אחרת, לא הייתה מגיעה לכדי התמוטטות שכזאת, ומשלא עשו כן, הרי שהתרשלו כלפיה, ולפיכך הגישה נגדם תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה.
לטענת המורה, ישנו קשר סיבתי בין הדחק הנפשי בו הייתה שרויה אותה שנה והתפתחות התסמונת, לבין העובדה שנאלצה להתמודד עם התלמיד האלים בגפה, ולשמור הן על עצמה והן על יתר התלמידים מפניו. עוד טענה, כי הטיפול בנושא ההטרדות המיניות התעכב כל כך, שהיא זו שנאלצה לעמוד מול הורי התלמידות הכעוסים, מה שלא היטיב את מצבה הנפשי.
משרד החינוך טען, בין היתר, כי עניינו של התלמיד טופל באופן מיידי ומקצועי, וכי התובעת מעולם לא הלינה על קושי חריג או על נזקים נפשיים בשל ההתמודדות עמו. המנהלת טענה, כי התובעת לא יידעה אותה על כל קושי חריג באותה שנה, וכי טיפלה בסוגיית ההטרדות במהירות.
השופטת תמר בזק-רפפורט דחתה את התביעה וחייבה את התובעת בהוצאות של 75,000 שקל, לאחר שקבעה כי לא הוכח כי המנהלת ו/או משרד החינוך, יכולים היו לצפות כי בשל היעדר טיפול מתאים בתלמיד הבעייתי, ייגרם לתובעת נזק נפשי שיוביל בסופו של דבר להתפתחות התסמונת.
נפסק, כי התובעת לא הביעה בפני המנהלת את הקושי שלה בהתמודדות עם התלמיד באופן כזה שניתן היה להבין כי היא מצויה בלחץ נפשי חריג, ולמעשה מהראיות עולה, כי כל הביקורת של התובעת הופנתה כלפי הצורך להגן על שלום התלמידים האחרים ולא על שלומה-היא. עוד נפסק, כי התובעת דווקא הציגה כלפי המנהלת מצג של התמודדות מרשימה עם התלמיד.
עוד נפסק, כי מעיון בתיקו האישי של התלמיד, עולה כי המנהלת פעלה במהירות לטיפול בתלונות לגבי ההטרדות המיניות, והעבירה את העניין לטיפול יועצת ביה"ס ופקידת הסעד.
לבסוף נפסק, כי אמנם הטיפול בתלמיד לא נעשה על הצד הטוב ביותר, והיה צורך לנקוט באמצעים חריפים יותר, ולנסות למצוא לו מסגרת חינוכית חלופית, שכן בפועל, שום פעולה שננקטה לא הובילה למיגור האלימות, אך אין בכך כדי להראות כי משרד החינוך או המנהלת התרשלו כלפי התובעת.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.