אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> הלשכה לסיוע משפטי?

הלשכה לסיוע משפטי?

מאת: אריאל כץ | תאריך פרסום : 30/11/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

בחודש מרץ 2000, פנה ד', רווק מהרצליה באמצע שנות השלושים לחייו לאגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים במחוז תל אביב, בבקשה למנות עבורו עו"ד שיטפל בבעיותיו המשפטיות, הכוללות בין היתר תביעה כנגד משרד הביטחון, על מנת שזה יכיר בו כנכה צה"ל.

ד' מתקיים בדוחק רב מגמלת ביטוח לאומי אשר אמורה לספק כל צרכיו, כולל תרופות ותכשירים רפואיים אשר מהווים חלק בלתי נפרד מהוצאותיו הקיומיות. נוכח מצבו הכלכלי הקשה, מתגורר ד' כעת בבית הוריו, אשר גם הם אנשים קשיי יום שמקבלים קצבת השלמת הכנסה. בנסיבות אלו, רבה היתה הפתעתו ואכזבתו של ד', כאשר גילה כי בקשתו לסיוע משפטי נדחתה בשל "חוסר זכאות כלכלית", מבלי שנבדקו כלל סיכויי התביעה. החלטת האגף לסיוע משפטי נבעה מהעובדה, שבעת בחינת זכאותו הכלכלית, נכללה אף קצבתו של האב בהכנסותיו של הבן.

האמנם צדק האגף לסיוע משפטי בקביעה זו? לכאורה, החלטתו אכן מעוגנת בחוק, זאת עפ"י סע' 2(ד) לתקנות הסיוע המשפטי תשל"ג- 1973, בו נקבע כי אם היה המבקש בן משפחה, תיראה הכנסתו של ראש המשפחה ושל בן משפחה אחר הסמוך על שולחנו של אותו ראש משפחה כחלק מהכנסת המבקש. אולם, השאלה הנשאלת היא האם צדק האגף לסיוע משפטי בקביעה זו- האם חוק זה אכן עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק והזכות הבסיסית להליך הוגן? האם החלטה זו מגשימה את כוונת המחוקק?

מהי כוונת המחוקק ועל איזו זכות בא להגן חוק זה? מדיוני הכנסת בעניין חקיקת חוק הסיוע המשפטי עולה כי המחוקק רואה במתן הסיוע המשפטי מילוי חובה מצד המדינה כלפי תושביה על מנת למנוע אי צדק חברתי[1]. מתן סיוע משפטי למעוטי יכולת נועד להבטיח שוויון בפני החוק ולהעניק מידה שווה של הגנה משפטית[2].

שלושה אלמנטים- חשיבותה של הזכות להיות מיוצג, העובדה כי מדובר בציבור שרובו המכריע הוא חסר אמצעים והמגמה של ירידת הפורמליזם ועליית הערכים- מביאים למסקנה כי אין מקום לקביעת רף זכאות נוקשה, וכי יש להקל בבואנו לקבוע האם זכאי פלוני לקבלת הסיוע המשפטי. גישה זו מחייבת, בין היתר, להעניק למונח "סמוך על שולחן הוריו" פירוש מצומצם ודווקני לפיו יש לראות רק קטין כסמוך על שולחן הוריו. התוצאה המשפטית המעוותת העולה מהסעיף, כפי שתתואר להלן, מחזקת את הטענה כי הפירוש אותו העניקה הלשכה לסיוע משפטי למונח "סמוך על שולחן הוריו" אינו צודק ואינה רצוי.

הסעיף המוזכר לעיל, לפיו יש לכלול בהכנסתו של מי שסמוך על שולחן הוריו גם את הכנסותיהם של הוריו, מעלה תהיות רבות: אין בחוק ולו סע' אחד המחייב הורה לשלם מזונות עבור בנו הבגיר. לפיכך- האם יכול החוק לחייב הורה, או אך לצפות לכך, שישלם לבנו הוצאות משפטיות אשר עלותם רבה הרבה יותר ממזונות בסיסיים שהחוק פוטר אותו מלשלמם? ואם יטען הטוען כי בהסכמת הורה למגורי בנו בביתו יש משום הסכמה לספק גם את צרכיו המשפטיים- האם יכולים הורים לסרב לבנם חסר הדיור (ובנסיבות דנן- גם החולה) לספק לו קורת גג? יוצא מסע' אבסורדי זה, כי מוטב לו להורה לזרוק את בנו מהבית, שהרי כך יעלו סיכוייו לקבל סיוע משפטי. האם זוהי התוצאה הראויה? במצב הנוכחי, אדם שמצבו הכלכלי מאפשר לו להתגורר בשכירות עשוי לזכות לסיוע המשפטי, שהרי בחינת זכאותו הכלכלית תעשה רק לגביו, בעוד שאדם שמצבו הכלכלי קשה עוד יותר וגם לשכור דירה אינו יכול ולכן גר בבית הוריו-לא יזכה בסיוע?!

ואכן, נראה שגם בית המשפט היה ער לפרשנות לקויה זו, וכבר נפתח הפתח להגמשת רף הזכאות הכלכלית, כפי שקבעה כבוד השופטת גרסטל בבית המשפט המחוזי בת"א[3], שאין לראות בחישוב הכנסתו של המבקש שגר בבית חתנו מחוסר ברירה גם את משכורתו של ראש המשפחה: "העובדה שהמערער גר בבית חמיו וחמותו נובעת ממצוקתו הכלכלית הקשה...החלטת המשיבה (הלשכה לסיוע משפטי- שלא להעניק לו סיוע משפטי) במקרה זה מדגישה אבסורד קשה ביותר בשיטה".

לסיפור זה סוף טוב: לאחר פנייתנו בשם התנועה למלחמה בעוני לאגף לסיוע משפטי בדבר חוסר הצדק שנעשה לד', נשלחה לו הודעה לפיה נשקלה שוב בקשתו ונקבע כי הוא זכאי לסיוע המשפטי. האם בכך ניתן לראות הסכמה בשתיקה של האגף לסיוע משפטי כי אכן תנאי הסף של הזכאות הכלכלית אינם סבירים? סיפורו של ד' אכן הסתיים בטוב וכולנו מאחלים לו כי בתביעתו מול משרד הביטחון ייצא הצדק לאור, אך עשרות רבות של פניות אחרות לאגף לסיוע משפטי נחסמות מכוח אותה טענה אבסורדית- "חוסר זכאות כלכלית" שמקורה במצב הקשה ממילא של המבקש. האם לא ראוי לשנות את החוק בהתאם?

בשורות דלעיל עסקנו בטענה כי יש להגמיש את רף הזכאות הכלכלית לסיוע משפטי ע"י צמצום הגדרת המונח "סמוך על שולחן הוריו". אולם בכך לא די: לדעתנו, יש להגמיש את רף הזכאות הכלכלית גם בשאר המבחנים למתן שירות, המפורטים בתקנה 2 לתקנות הסיוע המשפטי. כך למשל, אין להכליל בהגדרת 'זכויות' חשבונות מעוקלים, יש להעלות את האחוז שנקבע בסע2(ב)(1) לפיו, רק אם גובה הכנסתו של מבקש יחיד הוא עד 67% יזכה הלה לסיוע וכו'. הגמשה זו תוכל לבוא על חשבון הקשחת בחינת סיכויי הצלחת התביעה, אם הדבר יידרש. ייתכן ואף סביר בהחלט כי פרשנות גמישה זו תעלה לקופת המדינה ממון נוסף. אך לדעתנו אין זה עדיין מחיר יקר מדי לקנייתה של הזכות לספק סיוע משפטי חינם לנזקקים.


* מר אריאל כץ הנו סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בתנועה למלחמה העוני.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.


[1] דברי הכנסת 59 (תשל"א) 531

[2] ד"ר אריה ל' מילר, מתן סיוע משפטי לנזקקים בגין השגת שירותי הרווחה, משפטים יג, תשמ"ד, 436, 443.

[3] בע"ש 2308/97 כתר מנחם נ' לשכת הסיוע המשפטי, לא פורסם.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ