היתר להתקנת מעלית בבניין בוטל בשל הפגיעה בפרטיות השכנים

הרוב לא קובע: דיירת שמתקשה לעלות במדרגות לדירתה שבקומה השלישית בבניין בחיפה, קיבלה היתר לבניית מעלית. 5 מתוך 6 בעלי דירות תמכו בה, אך המתנגדים הצליחו לאחרונה לבטל את ההיתר.

בעלת הדירה קיבלה לפני כשנתיים היתר לבניית מעלית חיצונית מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר, על מנת שתוכל להגיע לדירתה שבקומה השלישית, מבלי לטפס במדרגות.

האישה אמנם זכתה לתמיכתם של 5 מתוך 6 בעלי הדירות בבניין, אך נאלצה לעצור את תכניות הבנייה עקב התנגדותם הנחרצת של בעלי הדירה מהקומה הראשונה, שבשנת 2014 הוציאו נגדה צו מניעה קבוע אצל המפקחת על רישום המקרקעין.

טענת האישה כי היתר הבנייה מהווה "מעשה בית דין קבוע" לא סייעה בעדה משום שהמפקחת, שביקרה בבניין, התרשמה כי התכנית במתכונתה הנוכחית עשויה לגרום לפגיעה קשה בפרטיותם של המתנגדים, שכן לפי המעלית המתוכננת שקופה ומיועדת לעבור בסמוך לחלונם בכל שעה ביממה.

כמו כן, המפקחת הבהירה שהמעלית המתבקשת – שתשרת רק 3 מתוך 6 הדירות –  אינה עונה על דרישות חוק המקרקעין שלפיהן, על המעלית לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם.  התקנת המעלית במצב כזה, קבעה המפקחת, ממש שקולה לתפיסת חזקה ייחודית על הרכוש המשותף לכל הדיירים.

פגיעה לא מאוזנת

לפני מספר חודשים ערערה האישה על החלטת המפקחת בבית המשפט המחוזי במטרה לבטל את רוע הגזירה, אך גם הפעם גישתה נדחתה.

אב בית הדין יגאל גריל והשופטים סארי ג'יוסי ובטינה טאובר  ציינו כי לא מצאו כל פגם המצדיק התערבות בהחלטת המפקחת, שהתבססה על ביקור במקום, שמיעת הצדדים וניתוח הוראות הדין הרלוונטיות.

השופטים הדגישו כי המערערת, שכאמור מעוניינת בהתקנת המעלית כדי להימנע מעליית 74 המדרגות המובילות לדירתה, לא הוכיחה שהיא "אדם עם מוגבלות", הזכאי לביצוע התאמות ברכוש המשותף לפי חוק המקרקעין.

בנוסף, השופטים קבעו כי בניית המעלית לא נחשבת  ל"שימוש סביר" ברכוש המשותף. כאשר מדובר בשימוש סביר, חוק המקרקעין מאפשר לבצע בבניין שינויים אולם במקרה הזה, המעלית לא מיועדת לכל הדיירים ואף עוברת ממש "מעל ראשם" של המתנגדים.

השופטים פסקו כי זהו שימוש בלתי סביר בעליל ברכוש המשותף, וכי חרף התמיכה של יתר בעלי הדירות, לא ניתן להתעלם מכך שהתכנית המוצעת תגרום ל"פגיעה בלתי מאוזנת ובלתי סבירה" במתנגדים, שיסבלו מחדירה לפרטיותם אם תצא לפועל.

לפיכך, השופטים החליטו לדחות הערעור וחייבו את המערערת בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.

לסיום, ציינו השופטים כי המערערת בהחלט יכולה למצוא פתרונות אחרים שיענו על צרכיה מבלי לפגוע בשכניה באופן לא מידתי.

• ב"כ המערערת: עו"ד אדי מאירי
• ב"כ המשיבים: עו"ד זיו לוטן

* עורך דין אורי בן-עטיה ממשרד בן-עטיה, פלד עוסק בדיני תכנון ובנייה

** הכותב לא ייצג בתיק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.