בית המשפט קבע שניתוק הקשר מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק סטייה מהסכם מזונות בו נקבע שהאב ישלם 1,500 שקל עבור כל אחד מהילדים עד גיל 21
בבית המשפט המחוזי מרכז התקבל לאחרונה ערעור שהגיש אב לשני ילדים על פסק דין שדחה את תביעתו להפחתת מזונות. האב חתם על הסכם שלפיו ישלם עבור אחד מהילדים מזונות עד הגיעם לגיל 21. בשנים האחרונות ניתק הקשר והילדים חיים בחו״ל. לנוכח גילאי הילדים (20 ו-17) והנתק קבעו שופטי המחוזי כי אין הצדקה להותיר את החיוב שמעל גיל 18 על כנו.
לבני הזוג לשעבר שני ילדים, כיום בני 17 ו-20. המזונות נקבעו בהסכם בכתב יד שנחתם בין בני הזוג בבית הדין הרבני ב-2009 במסגרתו התחייב האב, בין היתר, לשאת במזונות שני הבנים בסך 1,500 שקל לכל ילד עד הגיעם לגיל 21.
לפני כחמש שנים הגיש האב תביעה להפחתת המזונות בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון וסיפר שהילדים אינם בקשר איתו ושהוא נכנס להליכי פשיטת רגל. בית המשפט דחה את התביעה.
בערעור על פסק הדין, שהוגש באמצעות עו״ד דוד טובול, טען האב כי לא היה מקום לחייבו במזונות הקטינים לאחר גיל 18. זאת, נוכח שינוי בנסיבות ובכללן ניתוק הקשר בינו לבין הקטינים והכרזתו כפושט רגל.
לטענת האם, שיוצגה על ידי עו״ד רמי מרמלשטיין, מכיוון שבית משפט דחה את התביעה להפחתת המזונות, ובכלל זה הפחתה או ביטול מזונות הקטינים לאחר גיל 18, ההסכם נותר על כנו לרבות החיוב האמור. לדבריה, אף שהמערער מצוי בהליכי פשיטת רגל מצבו הכלכלי השתפר.
עומדים על דעתם
אך השופטים מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן קיבלו את הערעור.
הם קבעו שההסכם תקף אף יחד עם זאת עומדת לאב הזכות לתבוע הפחתת המזונות נוכח העדר קשר עם הקטינים.
השופטים הדגישו שההסכם קובע לא רק את חיוב המזונות אלא גם את שמירת הקשר בין האב לקטינים.
ואולם, אין מחלוקת כי הקשר בין הקטינים, הגרים בחו״ל, לבין האב המתגורר בישראל, הופסק לפני מספר שנים, עד כדי כך שבית המשפט נדרש לסוגיה וקבע הסדרי שהות שונים אך אף הם אינם מתקיימים.
למעשה, נותק הקשר בין האב לבין הקטינים באופן מוחלט. נתק זה מהווה שינוי בנסיבות המצדיק ביטול מזונות של הילדים מעבר לגיל 18, עת הם בגירים ועומדים על דעתם.
השופטים הדגישו כי אין חובת מזונות על פי דין לאחר גיל 18, והנוהג לקבוע מזונות בתקופת שירות החובה בצה"ל, אינו חל במקרים בהם הקטינים אינם מתגוררים בישראל ואינם משרתים בצבא.
זאת ועוד, האפשרות להפחית או לשלול מזונות "ילד סרבן" הוכרה בפסיקה, והשאלה היא אופן היישום בתוך קשת האפשרויות האפשרית, כאשר אמצעי זה ננקט בזהירות. בתוך כך, נראה כי ככל שגיל הילד בו מדובר צעיר יותר, כך מידת הזהירות תהיה גבוהה יותר, וההיפך.
במקרה זה, מדובר בקטינים "בוגרים": האחד בן למעלה מגיל 18 והאחר קרוב לגיל זה.
בנסיבות אלו, וכאשר הקטינים אינם שומרים, בין ביוזמתם ובין ביוזמת האם, על קשר עם אביהם למרות האמור בהסכם, אין הם זכאים למזונות.
בסוף דבריהם ציטטו השופטים פסיקה שלפיה ״'אב אינו 'כספומט'- המנפיק כספים מבלי לשאול שאלות וללא קשר להתנהגות ילדיו".
בסיכומו של דבר בוטל חיוב המזונות ביחס לכל ילד החל מגיל 18 או עם סיום כיתה י״ב, לפי המאוחר.
האם חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין