לפסק הדין בעניין אשתיי נגד חן
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את הערעור על פסק דינו של בימ"ש קמא, וקבע, כי יש להפחית את אשמו התורם של המערער בגין נזק גוף שנגרם לו בשל ירי של המשיב לעברו מ 50% לכ 30%. נקבע, כי בנסיבות העניין, היווה הירי משום הפעלת שימוש בכוח מופרז ולא מוצדק.
הירי אירע, כאשר המשיב, אשר שירת באותה עת ביחידת "נחשון" של שרות בתי הסוהר, הבחין כי המערער מנסה לגנוב רכוש מרכב חונה. המשיב הזדהה בפני המערער כאיש חוק, ודרש ממנו להתלוות אל תחנת המשטרה. לאחר זמן מה, החל המערער במנוסה, ומשלא שעה להוראות המשיב לעצור, ירה המשיב ברגלו של המערער אשר נמצא במרחק של 7-10 מטרים ממנו.
בית המשפט דחה את טענת המשיב, כי מדובר בהגנה עצמית ע"פ סעיף 24(1) לפקודת הנזיקין, באשר בשלב שבו בוצע, לא היה הירי האמצעי המידתי בנסיבות העניין. כמו כן נקבע, כי לא מדובר בהסתכנות מרצון של הניזוק מכוח סעיף 5 לפקודת הנזיקין, באשר בריחת המערער מעידה כי לא היה נכון לחשוף את עצמו לפגיעה פיזית, וכי המשיב לא פעל במסגרת תחום ההרשאה החוקית או במסגרת סמכויותיו.
לעניין אשמו התורם של המערער לנזקו, נקבע, כי אמנם התנהגותו היא שגרמה למשיב לפעול על מנת לעצרו, אך בנסיבות העניין, לא הצדיקה התנהגות המערער ירי לעבר גופו לאחר שהחל לברוח מהמקום וחדל לסכן את המשיב. לפיכך העמיד ביהמ"ש את אשמו התורם של המערער על 30%.
לפסק הדין בעניין אשתיי נגד חן
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"