- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הדרמה החוקתית והפוליטית סביב חוק טל
אתמול אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את חוק טל, הפוטר חרדים מגיוס לצה"ל. החוק עבר בקריאה ראשונה ברוב של 52 למול 43.
בשעות הערב, דקות אחדות לפני ההצבעה הודיע ראש הממשלה, אהוד ברק, כי ההצבעה על החוק הינה גם הצבעת אמון בראש הממשלה. הודעתו הדרמטית של רוה"מ נועדה להבטיח את המשמעת הסיעתית שהכריז על חברי מפלגתו. שכן התוצאה של הצבעת אי אמון בראש הממשלה הינה פיזור הכנסת.
סעיף 19 (א) לחוק יסוד הממשלה, קובע כי הכנסת רשאית להביע אי אמון בראש הממשלה. לשם כך נדרש רוב מוחלט של חה"כ (61 ח"כ), והתוצאה של הצבעה כזו, על פי סעיף 19 (ב) לחוק הינה התפזרות של הכנסת, ובחירות חדשות הן לראשות הממשלה והן לכנסת.
מיד לאחר הודעתו הדרמתית של רוה"מ ביקש חה"כ מיכאל איתן להבהיר לנוכחים במליאה, את מספר הקולות הנדרשים לשם הצבעת אי האמון ואת השלכותיה. למעשה הודעתו זו של רוה"מ חייבה את חה"כ של ישראל אחת להמנע מלהפר את המשמעת הסיעתית, שכן הצבעה כנגד החוק עלולה להוות מעשה "התאבדות" מבחינתם.
בסופה של ההצבעה זכה רוה"מ באמון הכנסת, וכאמור עבר החוק ברוב של 52 מול 43.
הזכויות שמורות לאת המשפט הישראלי "פסק דין" www.PsakDin.co.il
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
