יוסף חדאד הציג שתי טענות סותרות: מצד אחד הוא טוען שנאלץ להשתמש בנשק כדי להציל את חייו, ומצד שני שהכדור נפלט בטעות. מדוע שתי הטענות אינן מתיישבות יחד ומה יכריע את גורל התיק?
בשבוע שעבר נקלע פעיל ההסברה יוסף חדאד לוויכוח עם רוכב קטנוע בכביש ביפו. במהלך האירוע שלף חדאד את אקדחו האישי וירה כדור שפגע בקיר סמוך. הוא נעצר בחשד לירי מנשק חם שלא כדין ותקיפה הדדית, ומאז טוען כי היה בסכנת חיים ממשית: לדבריו, רוכב הקטנוע קילל אותו, ירק עליו ואף תקף אותו. לצד זאת הוא טען כי הירי לא היה מכוון אלא מדובר ב"פליטת כדור". מנגד, רוכב הקטנוע הכחיש כל תקיפה ואמר כי מדובר בוויכוח על הנהיגה בלבד. בית משפט השלום בתל אביב האריך את מעצרו של חדאד בשלושה ימים, כדי לאפשר לחוקרים לבחון את גרסתו.
כאן עולה השאלה המהותית האם ניתן לטעון בו-זמנית גם להגנה עצמית וגם לפליטת כדור? מבחינה משפטית, מדובר בשתי טענות הפוכות: הגנה עצמית משמעה פעולה מכוונת להצלת חיים, ואילו פליטת כדור משמעה תאונה או רשלנות. קשה מאוד להאמין שמעשה אחד יכול להיות גם וגם.
משמעות הטענה של "פליטת כדור"
בתי המשפט מתייחסים בחשדנות רבה לטענות של פליטת כדור. זאת מהסיבה הפשוטה שברוב רובם של המקרים, כדי שכדור "ייפלט", צריך שמישהו ישלוף את האקדח, ידרוך אותו ולבסוף גם ילחץ על ההדק. כלומר זו לא סתם תאונה, אלא נדרשת פעולה אקטיבית של היורה שכוללת לחיצה על ההדק.
על פי הפרסומים, אין מחלוקת על כך שחדאד שלף ודרך את נשקו לפני הירי, ואם כך הם פני הדברים - יהיה קשה לקבל טענה שלפיה פליטת הכדור התרחשה מבלי שלחץ על ההדק, או הפרדה של הפעולה הרצונית מזו שהתרחשה בטעות.
חשוב להבהיר: חוק העונשין קובע כי עצם הירי מנשק חם במקום ציבורי שלא כדין מהווה עבירה חמורה שדינה עד 5 שנות מאסר, והעובדה שהכדור נורה בטעות ולא פגע באדם אינה פוטרת מאחריות. רק במקרים נדירים ביותר של תקלה מכנית אמיתית באקדח שאין ליורה שליטה עליה ניתן יהיה לטעון לפטור מאחריות.
ייתכן שהטענה נועדה לנסות לטשטש ירי מכוון או ירי בטעות, אך זו טענה חלשה שסביר כי תידחה, ויהיו לה השלכות על המשך ההליכים.
ומה לגבי הגנה עצמית?
כדי שירי יוכר כהגנה עצמית עליו לעמוד בכמה תנאים מצטברים:
- קיום סכנת חיים ממשית ומיידית - לא חשש כללי, לא קללות או יריקה, אלא סכנה אמיתית.
- מידתיות - הירי חייב להיות אמצעי סביר ונחוץ כדי להדוף את הסכנה. אם אפשר היה לברוח או להשתמש באמצעי אחר ופחות קטלני, ההגנה לא תתקבל.
- המגן לא יזם את הסכנה - אם אדם הכניס את עצמו במודע לעימות או החריף אותו, הוא לא יוכל לטעון להגנה עצמית.
במקרה של חדאד, השאלה שתיבחן היא האם אכן ניצב מולו איום כזה שלא הותיר לו ברירה אחרת אלא לשלוף את האקדח ולירות.
קו דק
מי שטוען להגנה עצמית אומר למעשה: "פעלתי במכוון כדי להציל את חיי". מי שטוען לפליטת כדור אומר: "לא התכוונתי לירות כלל". לטעמי, שתי הטענות אינן יכולות לעמוד זו לצד זו. כאשר נאשם מציג גרסאות סותרות, הדבר עלול לפגוע באמינותו ולהשפיע על ההכרעה הסופית בתיק.
במקרה הזה, מצלמות האבטחה ועדויות עוברי אורח יהיו קריטיות. אם יתברר שרוכב הקטנוע באמת איים בפגיעה פיזית חמורה, ייתכן שהטענה להגנה עצמית תיבחן ברצינות. אך אם לא, הטענה לפליטת כדור תישאר כקו הגנה חלש במיוחד.
לפעמים עובר קו דק בין שימוש לגיטימי בנשק לבין עבירה פלילית חמורה. מי שנושא נשק פרטי חייב להפנים שהאחריות עליו עצומה, ושכל ירי – בטעות או בכוונה, וגם אם לא גרם לפגיעה באדם – עלול להוביל להעמדה לדין. לכן, בכל מקרה של שימוש בנשק מומלץ ליצור קשר מיידי עם עורך דין פלילי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.