הגירת אם עם בנה קטין לגרמניה- הרע במיעוטו

תמש 45482/03, ו.ק נגד ז.ע

ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א דן בתביעה שהגישה אם, אזרחית גרמניה, אשר משפחתה ועבודתה נמצאים שם, במסגרתה עתרה להתיר לה להגר עם בנה הקטין לשם.

הנתבע-האב, יהודי תושב ישראל, טען כי המשמורת צריכה להיות אצלו, וכי אין בהגירה כשלעצמה כל יתרון עבור הקטין, והיא תביא לפגיעה קשה בקשר שבין הילד לאביו, שעלולה להסתיים אף בניתוק של ממש.

השופטת קופלמן-פרדו בחנה את חוות הדעת שהוגשה בנדון, והגיעה למסקנה אליה הגיעה המומחית בחוות דעתה, שהיא בבחינת הרע במיעוטו, כי יש לקבוע את משמורת הקטין בידי התובעת, ולאפשר לתובעת להגר לגרמניה עם הקטין.

נקבע, כי עיקרון "טובת הילד", הקבוע בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הוא עיקרון העל המנחה בתובענה שעניינה הגירת קטין. לצד עיקרון העל של "טובת הילד" קבועה גם החזקה לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם "אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת" - "חזקת הגיל הרך".

זאת ועוד, נקבע כי לתובעת אין כל קשר למדינת ישראל, וכי ניתן להבין את רצונה להגר לגרמניה עם בנה. כבר נפסק לא אחת ע"י ביהמ"ש העליון (רע"א 4575/00), כי תביעה להגירה היא מוצדקת גם כאשר ההגירה מתבקשת בשל הצורך של האם ולאו דווקא של הקטין.

לאור האמור, משבחינת החלופות האחרות (למשל: שהאם תהגר והילד ישאר בארץ במשמורת אביו) מעלה כי בחירתן לא תהיה לטובת הילד, נקבע כאמור.

תמש 45482/03, ו.ק נגד ז.ע

למדור משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.