בכתבה שהתפרסמה על אודות האב הוא כינה את בנו "חולה נפש", ונתבע על ידי בנו. האם, שביקשה להגן על יוצא רחמה, כינתה את האב "אדם שפל ואכזר", ונתבעה על ידי האב. ביהמ"ש סבר שמדובר בלשון הרע אבל מאחר שהאב תרם לה בהתנהגותו נפסק לו פיצוי מזערי.
כתבת טלוויזיה שפורסמה בשנה שעברה על אודות התנהלות החברה שבבעלות האב, הולידה סכסוך משפטי בין האב לבנו ולגרושתו.
פרסמו עליך דיבה?
עורך דין לשון הרע
הסיפור היה שבמהלך ראיון עם האב הוא חשף את עברו הפסיכיאטרי של בנו ו'הרעיף' עליו שלל כינויים כולל "חולה נפש". למשמע דברים אלה התבקשה תגובת האם – גרושתו. זו לא חסכה במילים, כינתה את האיש "אבא מתעלל" ו"אדם שפל ואכזר" וסיפרה על אדם אלים שנהג להתעלל בה ובילדיה.
בעקבות הכתבה הוגשו שתי תביעות לשון הרע לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב: האחת תביעה שהגיש הבן נגד אביו, ואחת שהגיש האב נגד גרושתו ואם בנו.
במאי 2015 זכה הבן בתביעה ואביו חויב לפצות אותו ב-150 אלף שקל. לאחר מכן ניגש בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב לדון בתביעת האב, שדרש פיצוי של 100 אלף שקל.
האב טען שגרושתו, הנתבעת, ביקשה להתנקם בו ודבריה השקריים חרגו הרבה מעבר להבעת דעה לגיטימית. הוא הכחיש לחלוטין שהתעלל בילדיו, ואף צירף כרטיסי ברכה שקיבל מהם, ובהם שבחים רבים.
האם טענה כי מדובר בתביעה נקמנית שהוגשה רק בעקבות התביעה שהגיש בנה. היא טענה כי הדברים שאמרה מוגנים בחוק, כיוון שהם בסך הכל גידופים מכוערים שנאמרו בתום לב ומהווים הבעת דעה לגיטימית.
לטענתה, היא לא יכולה הייתה לשתוק לאחר ששמעה את דברי התובע על בנם. בנוסף היא אמרה שמדובר באמת לאמיתה וסיפרה על מסכת ההתעללויות שנקט כלפיה התובע, שאף ניסה לרצוח אותה, לטענתה.
אין הגנה
סגן הנשיא השופט נפתלי שילה קבע שהאמירות המדוברות הן לשון הרע, בהיותן בוטות ומשפילות ונועדו לבזות את התובע ולגרום לשנאתו.
השופט לא מצא שמדובר באמת או שיש לנתבעת כל הגנה אחרת. כך, היא לא הצליחה להוכיח שהתובע היה איש אלים. ילדיה אמנם העידו בזה אחר זה כי אביהם הכה אותם אך השופט ציין שיש לקחת עדויות אלה ב"עירבון מוגבל" כיוון שהם נמצאים עמו בסכסוך קשה.
השופט ציין כי הנתבעת יכולה הייתה להביא שלל עדויות חיצוניות לאלימות, אך לא עשתה זאת וגם לא נתנה הסבר משכנע להיעדרן של תלונות במשטרה.
מנגד, מכתבי הברכה שהציג התובע מעידים על כך שבעבר יחסיו עם ילדיו היו טובים וקשה להאמין שאיש אכזרי ואיום היה זוכה לשבחים שנכתבו בהם.
ויותר מזה, לא היה בפרסום הדברים משום עניין לציבור – תנאי לקיומה של הגנת ה'אמת'. הנתבעת חשפה מערכת יחסים אישית תוך הכפשת התובע ללא כל צורך ולא הייתה לכך הצדקה, גם לא הרצון העז להגן על בנה.
ולבסוף, גם לא מדובר בהבעת דעה "הביטוי 'אבא מתעלל' מתאר עובדה ולא דעה", הבהיר השופט שילה תוך שציין כי הנתבעת אפילו לא התנצלה על דבריה.
ואולם, השופט סבר שלא ניתן להתעלם מהרקע לתגובתה – אותם דברי בלע שפרסם התובע על בנם המשותף. התובע "תרם בהתנהגותו" לדברים כשחשף את עברו הנפשי של בנו בפרהסיה, סיכם השופט, והחליט שהנתבעת תשלם לו 7,500 שקל בלבד, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 2,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד שמעון ביטון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ליאור קלוגמן
* עו"ד עמית לויתן עוסק בלשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין