אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> האם מתחולל פיחות מכוון במעמד האישה בבתי המשפט האזרחיים?

האם מתחולל פיחות מכוון במעמד האישה בבתי המשפט האזרחיים?

מאת: עו"ד זאב ולנר | תאריך פרסום : 08/03/2016 18:25:00 | גרסת הדפסה
עו"ד זאב ולנר

לאחר שזכינו בשינוי מדהים לטובה ביחסם של בתי הדין הרבניים כלפי נשים בישראל, דווקא בבתי המשפט האזרחיים מסתמן פיחות זוחל ומדאיג במעמד האישה. האם זוהי מגמה מכוונת או פסיקות ארעיות ומזדמנות?

במספר הולך וגדל של מקרים הנדונים בבתי הדין הרבניים, נשים מקופחות או נבגדות זוכות למזונות מפצים, לכתובה משמעותית ואפילו למזונות ילדים ראויים. מאידך גיסא, בבתי המשפט לענייני משפחה אשר זוכים לרוח גבית מבתי המשפט לערעורים, הולכים ונדחקים המזונות לגבולות המינימום שנפסקו לפני 20 שנה  בבתי הדין.

הרוח המנשבת בבתי המשפט מבכה את גורלו המר של הגבר המנוצל, תוך אטימת עין ממצב האישה.

אמנם יחסיהם של לא מעט זוגות בישראל בנויים על תשתית שוויונית, במסגרתה הבעלים הפכו "מורידי אשפה" ו"מכיני סנדוויצ'ים", בעוד שהנשים נושאות גם הן בנטל הפרנסה. ואולם, אלה משתייכים למעמד הבינוני הצר ביותר הקיים בישראל (שהולך ונעשה צר יותר ויותר). יש לזכור שמרבית החברה הישראלית (והעולמית) עדיין חיה בפער מהותי בין הבעל לאישה, בין האב לאם.

בשכבות הסוציואקונומיות הנמוכות יותר הפער גדול במיוחד, היות שנשים רבות אינן נמצאות כלל במעגל העבודה, ואילו בשכבות הגבוהות מאד, האישה הולכת אחר עיסוקי בעלה ומתרגלת להכנסותיו הגבוהות.

למרות תחושת "השוויוניות" הקוסמת לפרקליטים ושופטים צעירים, מרבית האוכלוסייה חיה עדיין בפער מגדרי, והנשים תלויות בגברים.

מה בעצם קרה?

כתוצאה מראיית החברה והמשפחה דרך משקפיהם החלו בתי המשפט להוריד את רף המזונות הכללי. המודל של אישה עובדת ובעל עוזר בבית, מתחיל "להתלבש" על מקרים רבים שאינם זהים לו. כך קורה שאישה שאינה עובדת ולה ילדים לבעל ואב עשיר בעל הכנסות רבות, "מקבלת" מזונות ברף הולך ויורד, המתאים למודל השוויוני.

יש לזכור שבתי המשפט אמורים לדון בכל תיק לגופו, אך כשהרף מתחיל לרדת, כולם נפגעים ממנו. כך היה לפני 20 שנים בבתי הדין, וכך מתחיל לקרות בבתי המשפט כיום.

למרבה הפרדוכס, דווקא בתי הדין הרבניים עדיין מחזיקים בגישה המסורתית, לפיה "אישה צופיה הליכות ביתה", כך שהסיכוי שתקבל מזונות ראויים הופך ריאלי יותר.

זה לא מכבר החלה מנשבת פסיקה חדשה המרעה ביותר עם האישה והאם. בעוד שעד כה הפסיקה לא הפחיתה מזונות בשל קביעת משמורת משותפת לבני הזוג, התהפכה המגמה באופן דרסטי. שרשרת פסקי דין קבעו כי במקרה של משמורת משותפת מצטמצמת חובת המזונות של האב, ובמקרים מסוימים אף נקבע כי האב לא יחויב במזונות כלל.

כך למשל, באחד המקרים החליט ביהמ"ש המחוזי (כערכאת ערעור) לחייב אב במזונות סך 1120 שקלים לשני ילדים יחד, בתוספת הוצאות מדור נמוכות.

עולם הפוך

רף נמוך זה של מזונות מחלחל גם למקרים בהם אין משמורת משותפת. דוגמא אמיתית: בפסק דין פלונית נגד אלמוני בבית הדין הרבני בנתניה בפני הדיין הרב זמיר, נפסקו לאישה שאינה עובדת ונשואה לבעל אמיד, מזונות של 10,000 שקל לחודש, ואילו לשני ילדיהם של אותם בני זוג שהדיון לגביהם התקיים בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נפסקו 3000 שקל לשני הילדים. אכן "עולם הפוך".

פסיקה זו מדרבנת סכסוכי משמורת רבים, מאחר שכל אב יודע כי חובת המזונות תקטן אם "יזכה" במשמורת משותפת. מובן שבמקרים של "זוגיות אידילית" ושוויונית, לא יהיה נזק בתוצאה כזאת, אלא שהאפקט הכללי על מעמד האישה חמור ביותר, ועל בתי המשפט לשים לב לכך ולעצור את מגמה זו, ויפה שעה אחת קודם.

בתחום הרכושי – מומחים

הפיחות של זכויות האישה בבתי המשפט האזרחיים מתבטא גם בתחום הרכושי. ככל שבג"צ בבלי  חייב את בתי הדין לדון על פי כללי השיתוף הרכושי האזרחיים, כך הולכים בתי המשפט ומרעים את מצב האישה.

הטכניקה הידועה לחלוקת השיתוף מתבססת על חוות דעת מומחים, ובהם מומחים מתחום המקרקעין או רואי חשבון חקירתיים, בהתאם לנכסים שבהם מדובר. השופטים, שאינם מתמחים בתחומים אלה, אינם ששים לפקח על עבודת המומחה והופכים לעתים קרובות לחותמות גומי של המומחים המתמנים.

כמו כן, מומחים רבים משחקים בתחום "האפור" בו הם נמצאים, אינם מפנים לבית המשפט בקשות למתן הוראות ועושים מלאכתם ללא "פיקוח-על", תוך גביית סכומי עתק. באחד המקרים ניסה רואה חשבון לחייב את בעלי הדין בשעות "המתנה למסמכים" שהצד השני צווה להעביר.

בן הזוג המחזיק את העסק ואת כל המסמכים והתיעוד חוגג במצב דברים זה; הוא מנהל "משא ומתן" עם המומחה, מעייף אותו ומגיש לו רק את מקצת המסמכים. המומחה ממעט לפנות לבית המשפט, וכך נוצר מצב שבו בן הזוג המחזיק את מסמכי העסק, הוא שמוביל את הבדיקה למעשה.

ראוי לציין כי במקרים רבים בית המשפט אינו מאפשר גילוי מסמכים שמוגשים למומחה לצד שאין לו גישה למסמכים. במקרה זה הצד התובע נאלץ לגשש כסומא באפילה. אם האישה היא זאת שבדרך כלל אינה מחזיקה במסמכים, הרי שזכויותיה סובלות מקיפוח חמור ורציני.

לפקוח עיניים ולדאוג לזכויות האישה

יש לציין כי במידה שתבוטל חזקת הגיל הרך ילך ויורע מצב האישה בבתי המשפט האזרחיים,  ומלחמתה לגבי הזכויות בגירושין תהפוך לבלתי אפשרית. לנוכח המגמה המסתמנת היא תאלץ לוותר על עיקר הזכויות שהוקנו לה במהלך פסיקה רבת שנים של בית המשפט העליון.

ככל שהמגמה תימשך, מעמד האישה וזכויותיה בבתי המשפט ילכו וייפגעו. יש לפקוח עיניים ולא להחזיר את פסקי הדין ההסטוריים של בתי הדין הרבניים שהרעו עם האישה לפודיום של פסיקת בתי המשפט האזרחיים דווקא.  

* זאב ולנר הוא עו"ד מוביל בתחום דיני המשפחה והירושה, מייסד אתר פסקדין ומרצה בקריה האקדמית אונו

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
5

העובדות שקריות הכתבה חד צדדית ומוטה ומסקנות הכי שגויות

4

אין דבר יותר פאתטי מגבר פמיניסט שאיננו מכיר באפליה המגדרית נגד גברים

במערכת המשפט,כמו בשאר המערכות,ושהוא גם עו"ד...
3

לא מדוייק ומטעה

עורך הדין הנכבד יוצא מנקודת הנחה שגויה לפיה האישה זכאית לתשלום בין הטיפול בילדים. בתי המשפט כיום מכירים בעובדה שאם, לאחר הגירושים, נטל הטיפול בילדים מתחלק באופן שווה בין הצדדים. דהיינו שני הצדדים מחזיקים בבתים לגידול הילדים, שני הצדדים רוכשים מזון עבור חצי שבוע, שני הצדדים מחזיקים מכוניות גדולות יותר ושני הצדדים נושאים בכל נטל אחר - הרי שאין סיבה שצד אחד (הגבר) ישלם תשלום קבועים לצד השני. מדוע לרושש את הגבר כאשר הוא בפועל כבר משלם את חלקו באחזקת הילדים? מדוע הגבר צריך לשאת בעלות הארנונה בביתו שלו וגם בבית אשתו לשעבר? מדוע הגבר צריך לשלם על מזון עבור ילדיו בחצי השבוע שהם נמצאים בחזקתו ולשלם לגרושתו כדי שזו תרכוש מזון כשהם נמצאים בחזקתה? ומה כאשר בני הזוג גם מרוויחים סכומים דומים?
2

לא נכון בכלל

א.בתי הדין הרבניים פוחדים מהעליון כך שפוסקים מזונות גם למי שלא זכאית לפי ההלכה. ב. המעמד הכלכלי של הנשים עולה ולכן זכויותיהן הכלכליות בזוגיות יורדת.
1

לא פלא

לא פלא שזה המצב, אפילו השופטים מפלים עוזרות משפטיות נשים, ומסרבים לקבל אותן לתפקיד מחשש שייצאו לחופשת לידה.
1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ