פשר 001238/98 אללוף משה ובלהה נ' בן בסט הדסה ודוד
בית המשפט המחוזי הכריע במחלוקת שנפלה במסגרת הליכי מימוש בית מגורים שנמצא במושב, וקבע כי למרות רצון הנושים למכור את הבית חזרה לחייבים, יש למכור אותו לקונים, אשר להם אושרה מכירת הבית ע"י בית המשפט.
הנאמנה להסדר טענה כי לאור העובדה שוועד המושב אינו מוכן לקבל את הקונים, ועל רקע מצוקתם של נושי החייבים, יש לאפשר להם לחזור מהתחייבותם לקונים ולמכור את הבית לחייבים, שהצעתם הנוכחית נופלת רק במעט מהצעת הקונים.
השופטת אלשיך קבעה כי הנושים והנאמנה אינם זכאים להתנער מחיוביהם כלפי הקונים בשל התנהגות המושב. בית המשפט אינו לא יאשר את התפשרות הנושים עם החייבים כדי למזער סיכונים, מקום שהיא באה על חשבונו של צד ג' תם-לב. השופטת הוסיפה כי לו היה בית המשפט נותן ידו לכך, היה נוצר מצב בו חייבים המתגוררים במושב "מחוסנים" מפני מימוש נכסיהם.
פשר 001238/98 אללוף משה ובלהה נ' בן בסט הדסה ודוד
למדור בנקאות והוצל"פ
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.