האוויר הזה הורג אותך

העלייה ברמת החיים, וביסוסה של ישראל כמדינה מתועשת בעשור האחרון, הביאו לעליה גדולה בשימוש במקורות אנרגיה. צריכת החשמל הוכפלה בעשור האחרון, וכן הוכפל גם מספר כלי הרכב, העומד על כמיליון ו800- אלף כלי רכב הנעים כיום בכבישי הארץ. התוצאה: עליה גדולה בפליטת מזהמי אוויר לאטמוספירה והרעה משמעותית באיכות האוויר בישראל.

המזהם הראשי - תחנות כוח

המקור העיקרי לפליטת מזהמי אוויר לאטמוספירה בארץ, הן תחנות הכוח של חברת החשמל. מזהמי האוויר העיקריים הנפלטים מתחנות הכוח הם גופרית דו-חמצנית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. כמחצית מהפליטה הכללית השנתית של גופרית דו-חמצנית, %43 מהפליטה הכללית השנתית של תחמוצות חנקן ו%27- מהפליטה הכללית השנתית של חלקיקים, נובעים מיצור חשמל. מתקני היצור העיקריים ממוקמים בחדרה, באשקלון, באשדוד, בתל אביב ובחיפה, וכן קיימות טורבינות גז במספר אתרים ברחבי הארץ.

מניעת פליטת מזהמים - פתרונות מיושנים

למרות היותם מקור עיקרי לזיהום האוויר בישראל, בתחנות הכוח עדיין לא קיימים פתרונות מספקים להפחתת הזיהום. הפתרונות הקיימים כיום בארץ למניעת פליטת גופרית דו-חמצנית מתחנות כוח, כוללים ארובות גבוהות, שימוש בפחם דל גופרית והפעלת מערכות בקרה לסירוגין, בתנאים מטאורולוגיים בעייתיים. פתרונות אלה מיושנים והיו מקובלים במדינות המפותחות עד שנות השבעים. כיום משתמשים במדינות אלו במתקנים לסילוק גופרית דו-חמצנית מגזי הפליטה, המונעים כ- %90 מפליטתו. יודגש, כי בארץ אין אפילו מתקן אחד כזה!

אשר להפחתת פליטת תחמוצות חנקן מתחנות כוח, אין עדיין טכנולוגיה יעילה וישימה כלכלית, כפי שקיימת לגבי גופרית דו-חמצנית. עם זאת, גם כאן ניתן לצמצם את פליטת תחמוצות החנקן, על ידי הורדת הטמפרטורה בתא השריפה. ניתן גם לצמצם באופן ניכר פליטת חלקיקים לאטמוספירה מתחנות כוח, על ידי שימוש במשקעים חשמליים. בארץ קיימים מתקנים כאלה רק בתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון.

תערובת מזהמים פעילה מכלי הרכב

מקור מרכזי נוסף לפליטת מזהמי אוויר קונבנציונליים בארץ, הוא התחבורה. זיהום אוויר ממקורות ניידים, בעייתי יותר מזה הנגרם ממקורות נייחים. מזהמי אוויר מכלי רכב נפלטים בגובה נמוך וכושר המיהול שלהם באטמוספירה מוגבל, יחסית למקורות נייחים בעלי ארובות גבוהות.

בנוסף, תערובת המזהמים הנפלטת מכלי רכב, הכוללת תחמוצות חנקן, פחמן חד-חמצני, פחמימנים וחלקיקים, פעילה מאוד וגורמת ליצירת זיהום אוויר פוטוכימי ורמות אוזון גבוהות. האוזון הינו גז חסר צבע, חסר ריח ומהווה מזהם שניוני, שאינו נפלט ישירות לאטמוספירה, אלא נוצר, בנוכחות קרינת השמש, כתוצאה מתגובות כימיות אטמוספריות בין תחמוצות חנקן ופחמימנים.

אוזון טוב ואוזון רע

לאוזון תפקיד מרכזי בשכבות הגבוהות של האטמוספירה, בטווח גובה של 15-50 ק"מ, שם הוא מהווה מסנן לקרינה האולטרה סגולה המזיקה של השמש ומאפשר קיום חיים על-פני כדור הארץ. בשכבות הנמוכות של האטמוספירה, מהווה האוזון, בריכוזים גבוהים, בעיה בריאותית וסביבתית בשל היותו חומר מחמצן הנוטה להגיב עם תרכובות ביולוגיות.

מחקרים אפידמיולוגים מראים, קשר בין חשיפה לריכוזים גבוהים של אוזון ובין עליה בתדירות אירועים הקשורים לפגיעה בדרכי הנשימה וירידה בכושר הפיסיולוגי. זיהום שניוני זה, הוא כיום הבעיה המרכזית במדינות מפותחות בעולם וגם בארץ. ריכוזי אוזון גבוהים נמדדים בדרך כלל כ- 3-5 שעות לאחר פליטת המזהמים הראשוניים האחראיים להיווצרותו, בדרך כלל באזורים מרוחקים ממרכזי הערים, "הנחשבים" נקיים מזיהום אוויר, כמו אזורי גוש עציון ואריאל.

יצירת האוזון מושפעת גם מאיכותו הירודה של הדלק המשווק בארץ. דלק זה מכיל תרכובות פחמניות פעילות, בנפח כפול ויותר מזה המקובל באירופה. יצירת האוזון בעייתית במיוחד בתנאים הקיימים בארץ, בשל קרינת השמש החזקה.

הקשר בין אסטמה לזיהום אוויר

עם פריסת רשת הניטור הארצית החדשה למדידת מזהמי אוויר, נמדדות ומדווחות בגוש דן מאות חריגות מתקני סביבה, במיוחד עבור תחמוצות חנקן, שריכוזן מגיע עד פי 3 ויותר מהתקן הישראלי. ריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר וחריגות מתקני סביבה, נמדדים גם במרכזים מטרופוליניים אחרים, כמו ירושלים וחיפה.

במקביל לעליה בזיהום האוויר בישראל, הצטבר בשנים האחרונות מידע מדעי רב הקושר בין זיהום אוויר ובריאות הציבור, בעיקר בהקשר של מחלות בדרכי הנשימה. מחקר חדש שנערך בארץ על ידי פרופ' בן-ציון גרטי, מנהל מחלקת אשפוז ילדים בביה"ח שניידר לרפואת ילדים, מתמקד בגורמי התחלואה של ילדים באסטמה. המחקר מצביע על מתאם גבוה בין נוכחות מזהמי אוויר, כמו תחמוצות חנקן וגופרית דו-חמצנית, לבין שיעור תחלואת ילדים באסטמה באזור גוש דן.

מחקר רב שנתי ומקיף, שנערך על ידי חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרוורד בארה"ב, מצביע באופן ברור ומשמעותי, על קשר בין יחס קצב התמותה )לכל 1,000 איש( לריכוז החלקיקים הקטנים מ- 10 מיקרומטר באוויר.

ראוי לציין, כי עיקר הנזק הבריאותי נגרם על-ידי החלקיקים הנשימים העדינים, שקוטרם בשל גודלם, חלקיקים אלה מסוגלים לעקוף את מנגנון .PM2.5)) קטן מ- 2.5 מיקרומטר הסינון הטבעי בגוף האדם ולחדור לעומק דרכי הנשימה ואף לריאות. קשר דומה נמצא גם בין יחס קצב התמותה ובין ריכוז חלקיקי הגופרה.

%20 עודף תמותה ממחלות לב ריאה

השוואת ממצאי המחקר למצב בארץ מראה, כי ריכוז חלקיקים אלה בארץ גבוה יחסית. ההערכה היא, כי עודף התמותה ל- 1,000 תושבים ממחלות לב ריאה, הנגרמות מזיהום אוויר בארץ, הוא כ- %20. מחקר זה אינו היחיד או הראשון, הקושר באופן חד וברור בין תמותה וזיהום אוויר מחלקיקים. חשיבותו היא בכך, שהוא כולל מעקב רב שנתי ורב היקף, תוך הקפדה על דייקנות העיבוד הסטטיסטי.

סיכום מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות, מצביע על כך שעליה בריכוז החלקיקים שקוטרם קטן מ- 10 מיקרומטר, בשיעור של 10 מיקרוגרם/ממ"ק, גורמת לעליה של קרוב ל- %1 בתמותה. ראוי להדגיש כי בכל המחקרים שנערכו, נמצא קשר לינארי מתמשך בין ריכוז החלקיקים ותמותה, ללא נקודת סף או נקודת שבירה. משמעות הדבר היא, שחלקיקים בכל ריכוז מזיקים לבריאות, ואין ערך כלשהו שניתן להגדירו כ"בטוח" לבריאות האדם. זוהי גם גישת ארגון הבריאות העולמי.

עליה מדאיגה בפליטות מזהמי אוויר

מחקרים אלו ואחרים, מראים בבירור את הקשר בין זיהום אוויר לעליה בתחלואה ובתמותה. לאור זאת, מדאיגה במיוחד מגמת העליה, שנרשמת בשנים האחרונות, בפליטות מזהמי אוויר. על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלו בשני העשורים האחרונים פליטות גופרית דו-חמצנית ב- %14, תחמוצות חנקן ב- %193, חלקיקים ב- %42 ופחמן חד-חמצני ב- %67.

העליה המשמעותית ביותר היא בפליטות תחמוצות חנקן. לגבי פליטות פחמימנים, דווח על מגמת ירידה של כ- %8 לעומת המצב בשנת 1980, אך חשוב להדגיש כי הדיווח חלקי ומתייחס רק לפליטה מרכב בנזין ולא לפליטה מכלל המקורות. הירידה המשמעותית ביותר נצפתה בשנת 1996 לעומת השנה שקדמה לה, ומקבילה לחובת התקנתם של ממירים קטליטיים ברכבי בנזין.

חלקיקי גופרה ממזרח אירופה

ריכוזי חלקיקי הגופרה הנמדדים בארץ, נובעים בעיקר מהסעה ממקורות רחוקים, כמו מזרח אירופה. חלקיקים אלו, המהווים מזהם שניוני, נוצרים בתהליכי חימצון פוטוכימיים מגופרית דו-חמצנית, שהיא מזהם אוויר אופייני לתחנות כוח ואזורי תעשייה. חלקיקי הגופרה אחראיים לגשם החומצי הידוע באירופה ובצפון אמריקה. בהיעדר משקעים, מוסעים חלקיקי הגופרה יחד עם גושי האוויר למרחקים גדולים של מאות ואף אלפי ק"מ ושוקעים רק כעבור מספר ימים. בארץ נמדדים ריכוזים גבוהים במיוחד בעונת הקיץ.

אזורי תעשייה כמו רמת חובב ואתר הפסולת הרעילה, גורמים לזיהום אוויר בעייתי במיוחד, הכולל פליטות חומרים מסוכנים לאטמוספירה, בעלי סיכון לאדם ולסביבה. משלחת מקצועית בכירה מטעם הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה, סיווגה את רמת חובב בקטגוריה של "אתר הזקוק לטיפול מיידי", והמליצה עוד בשלהי 1996 להעמיד את הטיפול באתר בראש סדר העדיפויות של המשרד לאיכות הסביבה. )על נושא זה, של פליטת מזהמי אוויר מסוכנים ולא קונבנציונליים, נדון במאמר נפרד(.

שיפור איכות האוויר - דרכי פעולה

מדינת ישראל נדרשת אם כן, להתמודד עם הבעיה ההולכת ומחריפה של זיהום האוויר לסוגיו - זיהום מתחנות כוח, תעשייה ומכלי רכב. זאת, כאשר יש היום יותר ויותר מחקרים והוכחות להשפעתו של זיהום זה על מצב הבריאות שלנו. לשם שיפור איכות האוויר בארץ, ולשמירה על בריאות וחיי תושביה, נדרשות פעולות לטווח הקרוב, הבינוני והרחוק.

בטווח הקרוב, יש להתקין תקני פליטה של מזהמי אוויר לתעשייה ולתחנות כוח, לעדכן תקני פליטה לכלי רכב לסוגיהם, לעדכן את תקני הסביבה הקיימים משנת 1992 ולהוסיף תקני סביבה חדשים, עבור חומרים שאינם מופיעים כיום כלל בתקנים. כמו כן, לפרסם מדי יום נתוני איכות אוויר הנמדדים בתחנות לניטור מזהמי אוויר ותחזית איכות אוויר.

בטווח הבינוני, יש לרענן את החוקים הקיימים בנושאי איכות אוויר ולחוקק את "חוק האוויר הנקי", שמטרתו שמירה על איכות האוויר בארץ. יש לשפר את איכות הדלק המשווק לתעשייה ולתחבורה, לטפל בפליטות אדי דלק ולחייב את מערכות השינוע והשיווק של הדלק בהתקנת מערכות מישוב. כן יש להגביל את השימוש והיצור של חומרים בעלי פוטנציאל פגיעה אזורית וגלובלית.

לטווח הרחוק יותר, יש להכין ולהפעיל בארץ תוכנית לניהול תחבורה, שתכלול פיתוח ועידוד שימוש בתחבורה ציבורית אלטרנטיבית, כמו רכבות, רכבות תחתיות ואוטובוסים חשמליים.

מסגרת

איכות הדלק פוגעת בממיר הקטליטי

הקטנת פליטת המזהמים מכלי רכב עם מנועי בנזין, נעשית כיום באמצעות ממיר קטליטי. זמן הפעולה של ממיר קטליטי, בתנאים אופטימליים, מוערך בכ150-200- אלף ק"מ. משך זה מתקצר בארץ, בגלל איכות הדלק הירודה.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.