חשוב לדעת: תביעות בלתי מבוססות עלולות להסתיים בחיוב גבוה בהוצאות משפט. כך קרה לאב גרוש שלא משלם מזונות ואף ביקש להפחית מזונות עתידיים בלי שום נימוק אמין, כך לפחות על פי סגן נשיאת ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ.
במסגרת הליכי גירושין משנת 2012, הורים לשתי בנות – פעוטה בת שנתיים ותינוקת בת חודשיים – הסכימו על מזונות בסך 1,900 לחודש – הסכמה שאושרה בבית משפט וקיבלה תוקף של פסק דין.
למרות זאת, האב לא שילם וצבר חוב בלשכת ההוצאה לפועל בסך של כ-136,000 שקל.
לפני כשנה, האב הגיש בביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ תביעה להפחתת מזונות. הצדדים ניסו לנהל מו"מ לצורך היענות חלקית לתביעותיו של האב, אולם ללא הצלחה, וזאת למרות הצעות נדיבות מצד האם – שיוצגה על ידי עוה"ד עדנה אשכנזי – הן לגבי חוב העבר והן לגבי סכום המזונות השוטפים.
מסיבה זו ומסיבות נוספות, תביעתו של האב הביאה לדברי ביקורת חריפים מפי השופט שהופקד עליה, סגן הנשיאה השופט נחשון פישר. בהקשר זה השופט הזכיר כי מלכתחילה מדובר במזונות שנפסקו "על דרך הצמצום וההכרח".
השופט אף ציין כי "צר לומר ברם התביעה אף שהיא מאומתת בתצהיר, איננה דומה כלל ועיקר למציאות העובדתית של המשפחה הנמצאת כעת באולם בית המשפט".
כך למשל, השופט העיר כי בתביעה נטען שהאם מונעת קשר בין האב לבנו, בעוד שלתובע יש שתי בנות, כאמור. בכלל, השופט ציין כי אין כמעט קשר בין סעיף "עתירות התביעה" לבין מהותה של התביעה.
על כך העיר השופט כי "די היה בחוסר הרצינות שבאה לידי ביטוי בהגשת תביעה מסוג זה כשהיא נתמכת בתצהיר על מנת למחוק את התביעה על הסף".
שוויוני בהחלט
ובכל זאת השופט פישר נתן לתובע את יומו ודן בתביעה. באופן כללי, השופט שעל מנת להפחית מזונות יש להוכיח "שינוי נסיבות מהותי", כאשר הכוונה היא לשינוי משמעותי ובלתי צפוי, שינוי שלא יכול היה להיות ידוע לצדדים בזמן שהמזונות נפסקו.
במקרה זה השופט דחה את התביעה לאחר שקבע כי האב-התובע לא הוכיח דבר למעט רצונו להתנער מחובותיו הכלכליות כלפי בנותיו.
השופט ציין כי "מזונות בסך של 1,900 ש"ח לחודש בעבור קטינה בת שנתיים ובעבור אחותה, תינוקת בת חודשיים ימים, הינם מזונות נמוכים ביותר, מצומצמים, אשר מחלקים לעניות דעתי באופן שוויוני, אם לא למעלה מכך, את האחריות הכלכלית המוטלת על כל אחד מן ההורים".
השופט אף הזכיר שבגילן, הבנות עדיין נחשבות "מקטני קטנים" (כלשון ההלכה היהודית), כך שחובת המזונות האבסולוטית מוטלת על אביהן.
בתוך כך השופט מתח ביקורת על הלשכה לסיוע משפטי, וציין כי עליה לשקול היטב למי להעניק ייצוג משפטי, שבו את עלותו משלמים כלל תושבי מדינת ישראל. יש לציין כי הדברים לא כוּונו אל ב"כ התובע בדיון הנוכחי, עוה"ד ד"ר רונית זץ – שניסתה להביא להסכמות ולא להגיע לפסק דין – אלא לבאי כחו הקודמים, שהגישו את התביעה.
בשל התנהלות התובע, השופט החליט לחייבו בהוצאותיה המשפטיות של התובעת בסך 25,000 שקל, וכן בתשלום 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה עבור הוצאות הסיוע המשפטי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין