שליח שעבד באחד מסניפי הג'ירף שבתל אביב כ-6 שנים, התפטר ב-2013. כשנתיים לאחר מכן תבע את המסעדה בטענה שלא העבירה לו טיפים שהרוויח. בשבוע שעבר בית הדין לעבודה בתל אביב, קיבל את תביעתו באופן חלקי.
השופטת רוית צדיק מבית הדין האזורי לעבודה הכריעה לאחרונה בתביעתו של עובד מסעדת ג'ירף שעבד כשליח ששכרו מורכב בין השאר מטיפים שונים.
שכר השליח – התובע בהליך – חושב לפי שעה וכן לפי שלושה סוגי טיפים: מזומן מהלקוחות, אשראי מהלקוחות והסוג השלישי - תוספת דמי משלוח שהתקבלו מחברת "תן ביס".
ג'ירף אמנם מסרה לתובע תלושי שכר, אך בתביעתו הוא טען כי לא שילמה לו על כל רכיבי השכר כפי שהייתה חייבת לעשות, וכן לא סוכמו עמו תנאי העבודה בכתב.
התובע אף טען כי בארבע שנים הראשונות, עבד בין 6 ל-7 משמרות בשבוע במשמרות כפולות בנות כ-12 שעות מדי יום, אך לא תוגמל על השעות הנוספות. בנוסף טענו באי כוחו, עוה"ד דוד סער ואלון ידידיה דיין, כי הנתבעת שילמה את רכיב שכר המשלוחים (דמי המשלוח) " בדרך של "תשלום שכר כולל", או במילים אחרות – "שכר גלובאלי" – באופן שמנוגד לחוק.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עוה"ד עמית גרוס, הכחישה את טענות התובע וטענה ששילמה לו את כל מה שהגיע לו, לרבות שעות נוספות וטיפים מ"תן ביס". כדי לתמוך בגרסתה היא הציגה כרטיס שעון נוכחות, סידורי עבודה, תלושי שכר של התובע ודוחות שריכזו את חלק מהטיפים ששולמו באשראי והועברו לתובע.
הנתבעת הוסיפה שבכל מקרה דמי המשלוח של 2 הש"ח שייכים לה והיא רשאית להשתמש בהם לתשלום רכיבי שכר אחרים של התובע, כפי שעשתה.
לא הייתה שקיפות
השופטת צדיק עיינה בתלושי השכר ושאר המסמכים שהנתבעת הגישה, והתרשמה שהתובע דווקא כן ביצע שעות נוספות ללא קבלת תגמול עבורן, כפי שטען בא כוחו, וקבעה כי הטיפים מ"תן ביס" אף לא הועברו לתובע במלואם.
מאחר שהנתבעת שולטת בדוחות האשראי, השופטת הבהירה כי הנטל להוכיח ששילמה לתובע הטיפים מ"תן ביס" רובץ על כתפיה. אך לנתבעת לא היה מסמך שריכז את הטיפים של "תן ביס" שיאשר את גרסתה, ומהחקירה הנגדית עלה שגם נציגיה אינם מתמצאים באופן תשלום הטיפים או בחלוקת הרכיבים בתלוש השכר.
בנסיבות אלו קבעה השופטת כי הנתבעת לא הוכיחה את גרסתה, וקיבלה את התחשיב של התובע לפיו ביצע 33,762 משלוחים עבור הנתבעת, אותם הכפילה בשני שקלים וקבעה כי על הנתבעת להעביר לתובע את שכרו שטרם שולם, כפי שהתחייבה בתחילת יחסי העבודה ביניהם.
בנוסף לכך השופטת פסקה לו פיצוי על כך שהנתבעת לא שילמה לו שעות נוספות, וכן על כך שלא מסרה לו הודעה על תנאי העסקה, כפי שחוק הודעה לעובד מחייב מאז שתוקן בשנת 2011. בהקשר זה השופטת ציינה כי הודעה שכזו חשובה שבעתיים בגלל היעדר השקיפות בהתנהלות הנתבעת בכל הקשור לאופן תשלום הטיפים בתלושי השכר של התובע.
בסיכומו של דבר השופטת צדיק פסקה לתובע כ-103 אלף שקל עבור דמי המשלוח והפרת זכויות אחרות, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין