גרמה לאחיה לשלם מס מוגדל – ותפצה אותו ב-200 אלף ש'

דירקטורית מסרה למנהל מיסוי מקרקעין הערכת שווי מופרזת של נכסי החברה, לאחר שאחיה - עמו היא מסוכסכת - רכש בה מניות, וזאת ללא בדיקה נאותה. השופט: "הפרה את חובת האמונים"

השופט מגן אלטוביה מהמחלקה הכלכלית במחוזי תל אביב חייב לאחרונה דירקטורית בחברה - שהגישה למיסוי מקרקעין הערכת שווי מופרזת של נכסיה, בפזיזות וללא בדיקה נאותה – לפצות את אחיה בכ-200 אלף שקל; זאת לאחר שהלה רכש מניות בחברה, ובאופן שהגדיל את חיובו במס. נקבע שבמעשיה היא הפרה את חובת האמונים כלפיו.

התובע, תושב אוסטרליה, והנתבעת, שמאית מקרקעין המתגוררת בישראל, הם אחים שירשו כל אחד שישית ממניות חברה. החל ממאי 2019 מכהנת הנתבעת כדירקטורית בחברה. בספטמבר אותה שנה רכש אחיה שישית נוספת של החברה מיתר היורשים, תמורת 6 מיליון דולר.

מיסוי מקרקעין הטיל מס רכישה בגין העסקה, ואולם האח הגיש השגה על כך. במסגרת זו פנה עורך דינו לאחותו, בבקשה לקבל ממנה מסמכים רלוונטיים, אלא שזו פנתה ישירות למנהל מיסוי מקרקעין ומסרה הערכת שווי מופרזת לנכסי החברה. בהתאם לכך הוגדלו שומות המס שנקבעו לאח. מכאן תביעתו, שהוגשה למחוזי בינואר 2023.

עיקר טענתו הייתה שאחותו מסרה למיסוי מקרקעין מידע שגוי ביודעין - ממניעים אישיים ובניגוד עניינים משווע – רק כדי לפגוע בו, על רקע מערכת היחסים העכורה ביניהם, ותוך ניסיון לסכל את עסקת הרכישה, בה היא הייתה מעוניינת בעצמה שבועות ספורים קודם לכן. בעשותה כן, טען, הפרה את חובת האמונים החלה עליה כנושאת משרה.

מנגד טענה הדירקטורית שפעולותיה מול רשויות המס נעשו בתום לב ובהתאם לחובתה החוקית. היא סיפרה שהערכתה לשווי הנכסים התבססה על מידע שוק פתוח ושיחות עם מתווכים, מבלי שהייתה כוונה מצדה לנפח את ערכם. המס שהושת על אחיה, טענה הנתבעת, אינו בבחינת "נזק" אלא תוצאה של סיוע לרשויות לגבות מס אמת, כמתחייב מאזרחית שומרת חוק.

לכל הפחות עצמה עיניים

אלא שהשופט אלטוביה דחה את הגנת הדירקטורית. אכן, כתב, עצם מסירת מידע לרשויות המס – לרבות כזה המוביל לתשלום מס גבוה יותר – הינו לגיטימי באופן עקרוני, ואולם למסקנתו, במקרה זה פעלה הנתבעת בפזיזות ונמהרות, באופן המהווה התרשלות מצדה.

"אף תחת ההנחה שהנתבעת לא פעלה בזדון במטרה להטעות את הרשויות, ושכל כוונותיה היו טהורות ולטובת החברה והקופה הציבורית בכללותה", כתב השופט, "העובדה שהנתבעת שמאית מקרקעין, לצד העובדה שמסרה את המידע מבלי לעשות בדיקה נאותה, כמו גם עובדת היותה של ההערכה שמסרה רחוקה מאוד אף מההערכה ה'מחמירה' ביותר שניתנה, וכן העובדה שמסרה את המידע במהירות וכמעט מיד, מבלי לבססו – כל אלו יש בהן כדי לשמש ראיה לכך שלא הפעילה שקידה סבירה להימנע ממצג שווא".

השופט קבע שבעשותה כן, הפרה הדירקטורית את חובת האמונים הרובצת עליה. הוא דחה את טענתה לפיה הדבר היחיד שעמד לנגד עיניה היה הניסיון הכן להביא לתשלום מס אמת, "שכן במצב עניינים כזה – הייתה עורכת בדיקה מקדימה, מבססת את טענותיה על נתונים מאומתים ורק אז מוסרת את המידע למיסוי מקרקעין".

הובהר שיש לקחת בחשבון, לעניין זה, את עובדת היותה אשת מקצוע בתחום השמאות, לצד מערכת היחסים העכורה עם אחיה, ורצונה בעצמה לרכוש את המניות. השופט קבע שהנתבעת "לכל הפחות עצמה עיניים מלראות את אי-הדיוקים שבמידע שמסרה", כאשר מכלול האינדיקציות מצביע על כך ש"לא התנהלה ביסוד נפשי של תום לב הנדרש במסגרת חובותיה כאמונאית".

בנסיבות אלה חויבה הדירקטורית, בשל הפרת חובת האמונים כלפי אחיה, לשלם לו פיצויים והוצאות בסך כולל של 200,709 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד אור לוסטגרטן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עמוס ון-אמדן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.