בית המשפט אמנם דחה את דרישתו לקבל חצי מהזכויות בדירה אבל קבע כי יקבל חלק קטן ממנה לנוכח הנישואים הממושכים והעובדה שהשתתף בחלק מתשלומי המשכנתה ובשיפוצים משמעותיים שהעלו את ערכה
גבר שהכה את גרושתו והורשע בתקיפתה יקבל 15% מהזכויות בדירה שלה או 95 אלף שקלים תמורתן. כך קבעה לאחרונה סגנית בית המשפט למשפחה בצפת אביבית נחמיאס, במסגרת פסק דין בתביעה שהגיש לקבלת חצי מהזכויות בדירה. הסיבות שהובילו את השופטת למסקנה שיש שותפות מסוימת בנכס אף שנרכש לפני הנישואים היו מימון של חלק מהשיפוצים בדירה, 150 אלף שקלים שהגרוש הביא איתו לנישואים ושימשו את המשפחה והשתתפות קטנה בתשלומי המשכנתה.
האישה רכשה את הדירה 6 שנים לפני שהתחתנה מחברת שיכון ופיתוח תמורת 100 אלף שקלים. כשהתחתנה עבר בעלה לגור בדירה והם גידלו בה את שני ילדיהם, עד שנפרדו ב-2016 בעקבות האלימות שלו כלפיה. כשנה לאחר מכן הם התגרשו באופן רשמי וניהלו הליכים משפטיים שונים, ביניהם תביעה שהגיש הגרוש לקבלת חצי מהזכויות בדירה.
במסגרת תביעה זו הוא טען כי אפילו שאשתו רכשה את הבית לפני שהכירה אותו והוא רשום על שמה, הוא אמור להיות נכס משותף. זאת, משום שהשתתף בתשלומי המשכנתה, העביר לצורכי המשפחה 150 אלף שקלים ומימן שיפוצים משמעותיים בעלות של עשרות אלפי שקלים.
האישה התנגדה לשיתוף בבית והבהירה כי נרשמה כבעלים ב-2008, כשכבר היו נשואים, והיא מעולם לא הסכימה לשתף את בעלה בזכויות. היא הדגישה כי למעט 4 שנים שבהן ניהלה עם בעלה לשעבר חשבון משותף, הקפידה על חשבונות נפרדים ותשלומי המשכנתה שולמו מהחשבון שלה. עוד היא טענה בין היתר, כי ההשתתפות של בעלה לשעבר בשיפוצים היו חלק מהאחריות שלו לדאוג למגורים לילדים, וכי בנסיבות שבהן סבלה מהתעללות פיזית ומילולית לאורך שנים לא מגיע לו לקבל זכויות כלשהן בדירה.
לא מגיע לו חצי
סגנית הנשיא אביבית נחמיאס הסבירה כי עקרונית, נכס שנרכש לפני הנישואים לא נחשב לנכס משותף לפי חוק יחסי ממון. עם זאת, כאשר מדובר בדירת מגורים אפשר להכיר בשיתוף כלשהו בכל זאת, אם יש סממנים לכוונת שיתוף מעבר לנישואים.
במקרה הנוכחי, השופטת התרשמה שהתובע הוכיח סממנים לשיתוף אבל לא במחצית הזכויות. בין היתר, ציינה השופטת כי הוכח שהשתתף בשיפוצים שלפי הערכת שמאי הובילו להשבחת הנכס ב-97,000 שקלים – סכום משמעותי בהתחשב בכך שכיום הוא שווה 645 אלף שקלים. יצוין כי השופטת לא כללה בחישוב שיפוץ מטבח שנעשה בניגוד לרצונו של התובע וגרם למריבה מאוד אלימה שבעקבותיה הורשע בתקיפת אשתו.
בנוסף, השופטת התחשבה בכך שהייתה תקופה של 4 שנים שבהן בני הזוג לשעבר ניהלו חשבון משותף שאליו הופקדה המשכורת של התובע ששימשה בין היתר לכיסוי תשלומי המשכנתה. כמו כן, השופטת לקחה בחשבון את תקופת הנישואים הארוכה ואת הכספים שהביא עמו התובע לנישואים ושימשו את המשפחה.
בצד זאת, השופטת קבעה כי לתובע לא מגיעה מחצית מהזכויות בשל האלימות ממנה סבלה הנתבעת, העובדה שהנכס מומן ברובו ממענק שקיבלה וממשכנתה שנשאה ברוב תשלומיה, וכן העובדה שרוב עליית הערך לא נבעה מהשיפוצים.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי לתובע מגיעות 15% מהזכויות בדירה או לחילופין תשלום של 95,000 שקלים. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד רועי גולן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.