ההוצאה לאור של משרד הביטחון, מבקשת מבית המשפט העליון בירושלים, מתן רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ד"ר דרורה פלפל), לאפשר לחני זיו שיחד עם פרופ' יואב גלבר, כתבה ספר בשם "בני קשת" העוסק במאה שנות ציונות וחמישים שנות צה"ל, לזמן לעדות מטעמה את ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק, את שר התחבורה והרמט"כל לשעבר - אמנון ליפקין שחק וכן אישים נוספים.
המבקשת סבורה כי עדויות האישים הנ"ל, אינן רלבנטיות לבירור המחלוקות שבתיק ומהווה ניצול לרעה של העובדה, שאישים אלו היו מעורבים במידה מסוימת בהשתלשלות העניינים. בית המשפט מתבקש לדון בנושא בדחיפות, שכן מר ליפקין-שחק הוזמן לעדות ב-20.11.00. המבקשת טוענת, כי סיפרם של חני זיו ופרופ' גלבר נבחר כשי הרמטכ"ל לחיילי החובה בצה"ל בשנת היובל.
בין המשיבה חני זיו לבין ההוצאה לאור נתגלעו כמה מחלוקות. בתחילה באשר להנחית שר הביטחון דאז להורות למחלקה להיסטוריה צבאית בצה"ל, לבדוק מספר נתונים בספר, ולאחר מכן, על התמלוגים המגיעים לזיו בגין המהדורה המיוחדת שהופקה, וזאת להבדיל מהפצתו של הספר בשוק האזרחי. זיו עתרה בנושא לבג"צ, אך בינתיים אישר שר הביטחון ב-3.3.98 את הספר, והעתירה לבג"צ הפכה לעניין אזרחי.
בתחילת שנת 1999, קיבלה העותרת בפשרה סך של 300 אלף שקל בגין פעילותה בספר "בני קשת" וכן הועברו לה זכויות משרד הביטחון, להפצת הספר באנגלית. התובעת טענה, כי הפשרה הושגה תוך כפיה, עושק ואילוץ, ולכן היא בטלה ומבוטלת. התובעת טענה, כי בשל העיכוב בפרסום הספר, הגיעו נזקיה לכ-4 מליון שקל, וזה הסכום שהיא תבעה מההוצאה לאור. ההוצאה לעומת זאת טענה, כי עיכוב פרסום הספר ושאר הבעיות הכרוכות בו, נגרמו בעטיה של המבקשת ובגלל רשלנותה, ההוצאה הגישה נגד המבקשת תביעה שכנגד בסכום של כ-1.1 מליון שקל.
בדיון שנערך ב-17.9.00, קבעה השופטת פלפל, כי יש לזמן לדיון את ראש הממשלה אהוד ברק, את שר התחבורה אמנון ליפקין-שחק, את אורי אור לשעבר סגן שר הביטחון ואת רמי דותן יו"ר האגודה למען החייל. ההוצאה לאור טוענת, כי החלטה זו לא הומצאה לה, וכי היא קראה אודותיה בעיתון ב-24.9.00. המבקשת טוענת, כי החלטה זו מוטעית וחורגת ממתחם הסבירות של החלטת בית המשפט, וכי הזמנת העדים הנ"ל, לא נעשתה לצורך מילוי האמת, כי אם למטרה אחרת, ולא היה מקום להזמינם לדיון האמור.
המבקשת טוענת כי עדותו של ברק מבוקשת ע"י זיו, לצורך ברור נושא קרב החווה הסינית, בה השתתף במלחמת יום הכיפורים. אולם לטענתה, נושא זה אינו רלבנטי, שכן הסיכסוך הוא כספי, ולא באשר למה שקרה בחווה הסינית. לגבי ליפקין שחק, טוענת המבקשת כי מעורבותו כרמטכ"ל הייתה רק בהוצאת הספר, וכי לא הייתה לו כל נגיעה בנושא הכספי שבמחלוקת.
המבקשת טוענת, כי סעיף 1 לפקודת הראיות קובע, שמותר לזמן לעדות כל אדם, שעדותו קבילה ושייכת לעניין, אך לא כך במקרה זה, וכאמור מטרת המשיבה לזמן את האישים הנ"ל, נועדה לשרת מטרה זרה, ולא את חקר האמת. לאור הדברים, מתבקש בית המשפט העליון לאפשר למבקשת לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 17.9.00
כל הזכויות שמורות לאתר המשפט הישראלי פסק דין www.PsakDin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.