- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בעלת צ'יינג' קיבלה אישור לגבות שיקים ללא כיסוי בהוצאה לפועל
את ההמחאות מסרה חברה שהכחישה שעשתה זאת לצורך ניכיון וטענה שמדובר בהלוואה שהוחזרה. אלא שטענותיה לא גובו בשום ראיה או אסמכתא, ולכן התביעה נגדה התקבלה
בית משפט השלום ברמלה קבע לאחרונה כי בעלת עסק לשירותי מטבע בשם "ר.ח. פיננסיים" זכאית לגבות בהוצאה לפועל 9 שיקים בסכום של 56,120 שקלים, שנמסרו לה לניכיון על-ידי חברת איטום, והוחזרו ללא כיסוי. בעל החברה טען להגנתו, כי השיקים כלל לא ניתנו לבעלת העסק אלא לאביה כבטוחה להלוואה, והופקדו במרמה אף שכל הכסף הוחזר. אבל הרשמת הבכירה זהבית חמו לא שוכנעה שזו האמת כיוון שבעלת הצ'יינג הציגה שלל מסמכים שתומכים בקיומו של חוב ואילו בעל החברה לא הציג כל ראיה שתומכת בטענותיו.
בשנה שעברה פתחה בעלת הצ'יינג תיקים בהוצאה לפועל נגד חברת "מ.ש. אמינות באיטום" והבעלים שלה, לאחר ש-9 המחאות ששילמה עבורן חזרו בהיעדר כיסוי. התיקים הועברו לבית המשפט לנוכח טענת החברה שהחזירה את כל הכסף.
בעלת הצ'יינג, שיוצגה בהליכים באמצעות עו"ד ינון פריד, טענה כי השיקים אכן נמסרו לאביה ולבעלה אבל בעבור העסק. היא הסבירה כי לאחר מכן הסבה אותם לחברות שונות במסגרת עסקאות ניכיון אבל הם חוללו והיא נאלצה לפרוע אותם בעצמה. לאחר מכן, בעלה ביקש מבעל החברה להסדיר את החוב וזה הבטיח שידאג לכך, אבל לא עשה זאת. התובעת הציגה התכתבות בווטסאפ שהעידה על חילופי הדברים.
מטעם הנתבעים, שיוצגו על-ידי עו"ד אבי אלברט רביאב, נטען לעומת זאת שההמחאות מעולם לא נמסרו לתובעת. לטענתם, השיקים ניתנו לאביה כבטוחה להלוואה חוץ בנקאית לא חוקית שקיבלו ממנו, והכספים הוחזרו במזומן במספר תשלומים. הם טענו כי הם הגיעו לתובעת במרמה והיא הפקידה אותם אף שפרעו את השווי שלהם.
בלי מסמכים, בלי עדויות
הרשמת הבכירה זהבית חמו קבעה כי גם אם ההמחאות נמסרו לאבי התובעת – עסקאות הניכיון נערכו מול העסק שלה, כפי שמעידים 6 שיקים שהיא חתומה עליהם ומסמכים נוספים שהגישה ונושאים את שם העסק או את שמה ומספר תעודת הזהות שלה. "מנגד, טענת הנתבעים באשר להעברת ההמחאות לתובעת בתחבולה ומרמה לאחר חילולן נטענה בעלמא ולא הוכחה אף לא בראשית ראיה", כתבה.
הרשמת אף דחתה את הטענה שמדובר בהלוואה. ראשית, היא קבעה, שגם אם הייתה כאן הלוואה היא לא נוגדת את החוק מכיוון שהוראות חוק אשראי הוגן חלות רק על אנשים פרטיים ולא על עסקים. שנית, גם הטענה הזו, שהועלתה בשורה קצרה ללא פירוט עובדתי או משפטי, לא גובתה בראיות שמוכיחות קיומה של הלוואה.
גם פירעון החוב לא הוכח, הוסיפה הרשמת. הנתבע, בעל החברה, לא הציג כל מסמך חתום שמאשר את קבלת הכספים על-ידי אבי התובעת או בעלה ואפילו לא דאג לכך שיחזירו לו את ההמחאות כנגד כל תשלום. לעומת זאת, התובעת הציגה חילופי מסרונים שבהם מודה הנתבע שיש לו חוב. מעבר לכך, הנתבע טען שהשותף שלו בעסק היה נוכח בזמן העברת הכספים אבל לא זימן אותו לעדות, מה שמוביל למסקנה שאם היה מעיד – זה לא היה לטובתו.
לפיכך קיבלה הרשמת הבכירה את התביעה במלואה ואישרה לתובעת להמשיך בפעולות הגבייה בהוצאה לפועל. הנתבעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 7,500 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד ינון פריד
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אבי אלברט רביאב
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
