צעיר המצוי בסכסוך עמוק עם אמו, האשים אותה בכך שפרצה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו, ושלחה משם תכתובת אישית ללשכת עורכי הדין, במטרה לפגוע בפרנסתו. בית המשפט לענייני משפחה בנצרת התרשם שהאם פעלה בתום לב, ודחה את טענות הבן.
לפני כארבע שנים הגישה האם תלונה נגד בנה ללשכת עורכי הדין, בה טענה שהוא זייף מסמכים, במסגרת הליכי הוצאה לפועל שניהלה נגד בעלה לשעבר.
הלשכה הודיעה לאם כי עליה להמציא ראיות על זיופים. בתגובה, האם שלחה העתק של הודעת דוא"ל, שתוכנה הוא ניסיונו של התובע להגיש מסמכים מזויפים לכאורה של משטרת ישראל, לצורך קבלת רישיון עו"ד.
נקלעתם לסכסוך משפחתי?
פנו לקבלת ייעוץ מ-עורך דין דיני משפחה
הבן הזועם טען כי מדובר בתכתובת מחשבון הדוא"ל שלו (של חברת "גוגל"), והחליט שמדובר בניסיון חסר תום לב של אמו לפגוע בשמו ובפרנסתו העתידית. בשנת 2013 הוא הגיש נגד אמו תביעה לבית המשפט למשפחה בנצרת, בה דרש לחייב אותה בפיצויים של 50,000 שקל על פגיעה מתמשכת בפרטיותו.
לטענת הבן, אמו למעשה פרצה לדוא"ל שלו, ועד היום מסרבת למסור לו את סיסמת הכניסה לחשבון, ובכך מונעת ממנו גישה למסמכיו האישיים.
מנגד, טענה האם כי אין לה כל קשר לשינוי הסיסמה, ושאין לה את הידע הדרוש לביצוע המעשים המיוחסים לה.
האם סיפרה ששלחה ללשכת עורכי הדין את ההודעה בתום לב, מכיוון שחשבה שהיא מעידה על התנהגותו הפלילית של בנה בכל הקשור לזיוף מסמכים.
כמו כן, טענה האם כי במקרה בו ישנו חשש שבוצעה עוולה אזרחית או פלילית, הזכות לפרטיות נדחקת הצידה לטובת אינטרס הציבור, מה גם שמדובר בפגיעה מצומצמת, שכן החשיפה הייתה בפני לשכת עורכי הדין בלבד.
במהלך הדיון, הגישה האם תכתובת הודעות בין ילדיה, מהם ניתן היה ללמוד שבנה הודה בכך שערך שימוש נרחב בחשבון הדוא"ל של בתה. בנוסף, האם אף הגישה התכתבות בינה לבין בתה, שסיפרה לה שנתנה לאחיה את הסיסמא לחשבונה, במסגרת ניסיונם לפתוח יחדיו עסק.
משתמש, לא בעלים
השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה הבהירה כי אין מחלוקת על כך שהאם העבירה העתק מתכתובת הדוא"ל המדוברת ללשכת עורכי הדין.
עם זאת, השופטת קבעה כי הבן לא הוכיח שמדובר בתכתובת מדוא"ל פרטי שלו, והדגישה כי הוא אף לא הוכיח למי שייך החשבון – דבר שיכול היה לעשות באמצעות פנייה חברת "גוגל", בבקשה לקבל אישור.
מכאן, הסבירה השופטת כי תוכן תכתובת דוא"ל, המעידה לכאורה על התכתבות אישית התובע לבין אחר, אינה מוכיחה שמדובר דווקא בחשבונו הפרטי, שכן המשתמש בחשבון אינו בהכרח הבעלים שלו.
בנוסף, השופטת קבעה כי לא הוצגו ראיות לכך שהאם פרצה לחשבון הדוא"ל, תוך שציינה כי גרסתו של הבן "אינה סבירה".
משכך, השופטת דחתה את טענת הבן וקיבלה את גרסת האם, שלפיה שלחה ללשכת עורכי הדין את התכתובת המזויפת לכאורה של בנה בתום לב, ומתוך מחשבה שמדובר בחובתה החוקית.
מכיוון שהבן לא הצליח להוכיח שאמו העבירה את התכתובת בכוונה לפגוע בשמו או משלח ידו, התביעה נדחתה במלואה, והוא חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
- ב"כ התובע: לא צוין בפסק הדין
- ב"כ הנאשם:עו"ד הריש עותמאן
* עורך דין אלה שינפלד עוסקת בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין