הבן התבסס על הסכם מתנה שנכרת לפני כ-33 שנים אך בית המשפט קבע כי התביעה התיישנה וכי הוא מנוע מלטעון לזכויות במשק כיוון שהסתיר אותן מנושיו כשהיה בפשיטת רגל.
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, דחה לאחרונה תביעה להצהיר על נכדה של בעלת משק חקלאי שנפטרה כבן ממשיך מכוח הסכם מתנה מ-1986. בפסק הדין נקבע כי התביעה התיישנה וכי ממילא הנכד מנוע מלטעון לזכויות במשק מאחר שהסתיר את קיומן בתקופה כשניהל הליך פשיטת רגל. גרסתו נדחתה גם לגופו של עניין לאחר שאביו הוכיח שכוונת ההסכם הייתה להעביר את המשק לידיו – ולא לידי בנו שהיה אז סך הכל בן 19 – וזאת בתמורה לכך שירכוש עבור אמו המנוחה ספר תורה.
האב גר כיום במשק ובנו הגיש נגדו את התביעה לפני כשנתיים ובה הוא טען כי ההסכם עם סבתו שריר וקיים והיא ביקשה להעביר לו את המשק במתנה.
אביו טען כי התביעה הוגשה 31 שנים אחרי חתימת ההסכם ולכן היא התיישנה. עוד הוא טען כי בנו לא יכול להעלות כעת טענה שסותרת לחלוטין את דיווחיו לבית המשפט בתקופה בה פשט את הרגל, שם הסתיר את קיומן של הזכויות הנטענות (טענה שבלשון משפטית מכונה "השתק שיפוטי").
לגופו של עניין האב טען כי מדובר בהסכם מוסווה. האב הסביר כי אמו המנוחה הייתה אישה מאמינה ולאחר פטירת אביו הבטיחה לתת את הזכויות במשק למי מילדיה שיממן כתיבת ספר תורה עבורה ועבור האב המנוח. הוא התנדב לעשות זאת אולם אמו הייתה מנועה מלהעביר לו את זכיותיה כיוון שהיה בבעלותו משק אחר במושב. משכך, סוכם ביניהם שההסכם ייערך על שם בנו, שהיה אז בן 19 בלבד. האב הוסיף כי ההסכם בוטל שש שנים לאחר מכן משום שלא הצליח לרכוש את ספר התורה.
לא ייתכן
סגן הנשיא אסף זגורי קבע שהתביעה אכן התיישנה. השופט הסביר כי תקופת ההתיישנות בתביעה שעוסקת בזכויות לא קנייניות במשק חקלאי חולפת אחרי 15 שנה. מאחר שהתביעה הנוכחית מבוססת על הסכם שנכרת לפני כ-33 שנים הרי שהיא התיישנה לפני שנים רבות (וזאת גם אם נניח שעילת התביעה קמה כשהסבתא נפטרה ב-1993).
בנוסף, השופט קבע כי התובע אכן מנוע מלטעון לזכויות במשק בשל התנהלותו בהליך פשיטת הרגל. "לא ייתכן שבהליכי פש"ר/הוצאה לפועל כאשר התובע נחקר, מצהיר, מעיד, מוסר דיווחים ואמור להתנהל בשקיפות הוא לא מוסר כל מידע או רמז לכך שהוא בעלים של משק חקלאי... מקבל לאחר מכן הפטר או מסיים הליכי פש"ר "ונזכר" שאז הוא הבעלים של המשק ופונה לבית המשפט לענייני משפחה להצהיר על תקפות הסכם המתנה", נכתב.
אם לא די בכך השופט הוסיף כי התביעה ממילא הייתה נדחית גם לגופו של עניין. זאת, משום ששוכנע מהראיות ומהעדויות שנשמעו במהלך ההליך כי מי שעמד מאחורי עסקת המתנה הוא האב והמנוחה לא התכוונה להעניק את זכויותיה לנכדה בן ה-19. בהתאם לכך, מאחר שהאב לא הצליח לעמוד בהתחייבותו למימון ספר התורה הרי שהחוזה בוטל.
משכך, התביעה נדחתה והבן-התובע חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובע: יחזקאל גורן וניירוז עזאייזה, עורכי דין דיני מקרקעין
- ב"כ הנתבע: עורכי דין מרדכי נבון ויריב אזולאי
עו"ד רן שדה עוסק/ת ב- מושבים ונחלות, ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין