"מי שיקמה" – תאגיד המים של עיריית חולון – טענה כי התושבת לא שילמה חשבונות במשך מספר שנים. בית המשפט דחה את תביעתה לאחר ששוכנע כי לאורך השנים התנהלה באופן בעייתי.
בימ"ש השלום בתל-אביב דחה את תביעתה של חברת "מי שיקמה" נגד תושבת חולון, במסגרתה ביקשה החברה לחייב אותה ב-33,423 שקל. הרשמת בכירה ורדה שוורץ מתחה ביקורת נוקבת על חברת המים ואף חייבה אותה לשלם לנתבעת פיצויים של 2,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.
התביעה הוגשה בטענה שבין השנים 2011-2015 הנתבעת לא שילמה עבור שירותי מים וביוב בדירה בה היא מתגוררת. במהלך אותן שנים הוחלפו מדי מים מספר פעמים, אך בפועל הנתבעת המשיכה לקבל חשבונות גבוהים באופן חשוד, אותם סירבה לשלם.
התובעת, שיוצגה על עו"ד ליאור שפירא, התבססה על נתוני חשבונות המים, ועל תצהירה של מנהלת שירות לקוחות וגבייה בחברה, שהגישה את החשבונות שנשלחו לתובעת וכן נספח (ג') המגלם את שיעורי המים שצרכה.
הנתבעת, שיוצגה על עו"ד דניאל גולשה, טענה כי מדובר בחשבונות מנופחים, ואף טענה כי בזמן אמת לא עודכנה במספר בדיקות שביצעה החברה, כולל בהחלפת מדי מים שבוצעה בשנים 2011-2012.
בנוסף נטען בין היתר כי בשנת 2016 מד המים נשלח שוב לבדיקה, אך לא נשלח למכון ניטרלי אלא למכון שכר את מדי המים לתובעת, ואף הורשע בעבר בנושא מדי מים.
בשל כל אלה, ולאחר שהגיע להסדר בו שילמה חלק מהחשבונות (כ-14,000 שקל), הנתבעת טענה שאין לקבל את נתוני מדידת המים של התובעת, מאחר שיש ספק לגבי תקינותם של מדי המים.
מדידות לא תקינות
ואכן הרשמת שוורץ קיבלה את עמדת הנתבעת. לאחר שניתחה את נתוני צריכת המים, הרשמת הבהירה כי לא מדובר בצריכה שגרתית או סבירה, וציינה כי "הפער גדול מדי מכדי שלא יוטל ספק במדידות שבוצעו".
הרשמת אף דחתה בין היתר את טענת התובעת שלפיה החליפה את מד המים בינואר 2011, אף שהמד הקודם נבדק ונמצא תקין. "לא צורפה כל ראיה על החלפת מד המים במועד זה ולא על בדיקתו של מד המים שקדם לו", כתבה.
בהמשך הרשמת הוסיפה כי גם לאחר החלפת המד, ולאחר החלפת מד נוסף, משום מה התובעת לא טרחה לבדוק את מדי המים המוחלפים, ועשתה זאת רק לאחר פניית ב"כ הנתבעת בשנת 2015.
בנוסף, הרשמת ציינה כי גם בדיקת מד המים ב-2016 לא בוצע כדין, שכן "למרות טענתה של הנתבעת בדבר טיב הגוף הבודק לא השכילה התובעת להתמודד עם טענה זו באמצעות הצגת רישיון של הגוף הבודק (מד מים רימונים) אשר בדק את מד המים כנדרש על פי הכללים הנ"ל".
הרשמת הוסיפה "תהיות נוספות" כשניסתה לפענח את המצוין בחשבונות, ואף ציינה כי "מכתב מיום 28.1.13 מטעם הממונה על הציבור בתובעת, מציין כי בביקורת שנערכה בנכס נמצא כי מד המים מסתובב ללא הפסקה כסימן מובהק לנזילה. היכן המסמך המתעד ביקורת זו ומתי נערכה?"
בסיומו של פסק הדין הרשמת קבעה כי "לא נותר אלא להניח כי מד או מדי המים שהותקנו בנכס באותה התקופה לא מדדו באופן תקין את שיעור צריכת המים או שברישום הצריכה נפל פגם נוכח נספח ג' שהתגלה כבלתי אמין כלל".
לנוכח התוצאה, החברה חויבה לשלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 שקל, מהם 2,000 לנתבעת עצמה ו-3,000 כשכ"ט עו"ד.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין