125 אלף שקלים תקבל משנה למנכ"ל בחברת פרסום שפוטרה בגיל 62 עקב אפלייה מחמת גיל וללא שימוע כדין
בית הדין לעבודה בתל-אביב פסק פיצויים והוצאות של 125 אלף שקלים לאישה שפוטרה בגיל 62 ממשרתה כמשנה למנכ"ל בחברת פרסום ממרכז הארץ עקב אפלייה מחמת גיל ומבלי שנערך לה שימוע תקין. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי דחתה את טענת המעסיקה שלפיה העובדת פוטרה בשל צמצומים, וקבעה כי במקום שהגיל ישמש לטובתה הוא שימש כשיקול לרעתה וזאת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
התובעת זומנה בסוף שנת 2016 לשימוע לפני פיטורים בטענה שמצבה העסקי של החברה הידרדר ויש צורך בנקיטת צעדי התייעלות והקטנת הוצאות עבור המשרה שלה.
כעבור זמן קצר יצאה התובעת לחופשת מחלה והעבירה את טיעוניה בנוגע לשימוע בכתב. כשבוע לאחר מכן, בינואר 2017, היא קיבלה מכתב פיטורים. מאחר שהיא לא התייצבה לעבוד בימי ההודעה המוקדמת ניכתה החברה ניצול של ימי חופשה ושכר יחסי בהתאם לימי ההיעדרות.
הטענה העיקרית בתביעה שהגישה נגד החברה כעבור 3 חודשים טענה הייתה כי פוטרה רק בגלל גילה המתקדם (62) אחרי שנים שבהן הייתה עובדת מצטיינת ומוערכת. לדבריה, לא הייתה סיבה לפטר אותה למעט הגיל ועובדה שהחברה לא פיטרה עובדים אחרים או נקטה בצעדי התייעלות אחרים למעט פיטוריה.
טענה נוספת הייתה לפיטורים שלא כדין מאחר שההחלטה לפטר אותה נלקחה מראש, עוד לפני שנערך לה שימוע.
מנגד טענה החברה, בין היתר, כי הפיטורים בוצעו כחוק והטענה שהם היו קשורים לגילה של התובעת שקרית. לפי הנטען, העובדה שהתובעת התקבלה לעבודה בגיל 50 מעידה שהחברה לא מפלה עובדים מטעמי גיל והסיבה היחידה לפיטורים היה מצבה הכלכלי הקשה של החברה.
עוד נטען כי לתובעת הוצעו חלופות לשינוי המשרה אבל היא סירבה להן וכי היא קיבלה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיה אבל בחרה לשלוח אותן בכתב.
לא נשקלו אלטרנטיבות
השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קבעה כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה שמעידה שהיה צורך לפטר דווקא את התובעת עקב צמצומים. לא הוצגו דוחות רווח והפסד או כל אסמכתה שמעידה על ירידה ברווחי החברה, לא הוצגה תוכנית הבראה או צעדי התייעלות כלשהם ולמעשה התובעת הייתה העובדת היחידה שפוטרה באותה שנה.
השופטת הוסיפה כי גם אם ננקטו הליכי התייעלות כלשהם לא הוכח שנשקלו אפשרויות חלופיות לפיטורי התובעת כמו פיטורי עובדים אחרים או קיצוצי שכר והטענה שהוצעו לה אלטרנטיבות לא גובתה במסמך כתוב כלשהו.
למעשה, משיחה מוקלטת שהתנהלה בין התובעת לבין בעלת החברה עלה בבירור כי הגיל שלה שימש לחובתה וזאת במקום שישמש כשיקול לטובתה בהתחשב בכך שבגילה יהיה לה קשה להשתלב בשוק העבודה.
בסיכומו של עניין השופטת התרשמה כי פיטורי התובעת לא היו עניינים ולא היו חלק מהליכי צמצום. לפיכך, היא זכאית לפיצויים של 70 אלף שקלים על הפלייה מחמת גיל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות.
עוד שוכנעה השופטת כי ההחלטה לפטר את התובעת נלקחה עוד לפני השימוע, ולפיכך נפסקו לה פיצויים של 50 אלף שקלים על פגמים בהליך השימוע.
טענות נוספות שהעלתה התובעת על התעמרות, ניכויי שכר וכן הלאה נדחו, כך שבסיכומו של דבר נפסקו לה פיצויים של 120 אלף שקלים בתוספת 5,000 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.
עו"ד איתי הפלר
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין