- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ביקורת של המחוזי על משרד הביטחון: נא לבדוק את בקשת החייל לעומקה
צעיר בן 29 טוען כי הוא סובל מפוסט-טראומה בעקבות אירוע חריג שאירע במהלך שירותו במשמר הגבול. שתי ערכאות דחו את בקשתו להכרה בנכות, אך בית המשפט המחוזי סבר שהבירור בעניינו רחוק מלהיות מספק.
ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל את ערעורו של צעיר בן 29 נגד משרד הביטחון שביקש להכיר בו כנכה צה"ל עקב פוסט-טראומה, וקבע כי תיקו יוחזר למשרד על מנת שמצבו הנפשי ייבדק לעומקו.
השופטים ברכה בר-זיו, חננאל שרעבי ואילת דגן, מתחו ביקורת על משרד הביטחון וכן על בית משפט השלום בחיפה – בשבתו כוועדת ערעורים על החלטות קצין התגמולים במשרד – אשר דחו את בקשתו של המערער להכרת זכות נכה, ללא בירור מעמיק וממצה של מצבו הנפשי והקשר שלו לשירותו הצבאי.
המערער התגייס ב-2008 ולאחר טירונות שובץ בפלוגה מבצעית במג"ב. כמה חודשים לתוך השירות, התרחש אירוע שכנראה השפיע עמוקות על חייו מאז ועד היום. במהלך ויכוח עם חייל נוסף בחדר המגורים, בעקבות משחק כלשהו, אותו חייל דרך את נשקו וכיוון אותו לפניו של המערער, שמצדו קפא במקום וחשב שהוא "מת". בשלב זה חייל אחר חטף את הנשק, והמקרה דווח לממונים.
בהמשך שירותו, המערער הפגין קשיים נפשיים, ובסופו של דבר שוחרר מוקדם מסיבות נפשיות, עם פרופיל 21.
מאז, לאורך השנים הוא היה בטיפולים פסיכיאטרים לא סדירים ואף אושפז לפרקים, ואובחן על ידי מוסדות שונים כלוקה בפוסט טראומה (PTSD).
ב-2013 קצין התגמולים דחה את בקשתו להכרה בנכות נפשית. מומחה מטעם המערער קבע כי במדובר ב-PTSD שנגרם בעקבות האירוע, ואילו מומחה פסיכיאטרי מטעם משרד הביטחון סבר כי הוא אינו סובל מהפרעה כלשהי כלל, אלא הוא בגדר מתחזה או "מתחלה".
לנוכח מחלוקת זו, בית משפט השלום שדן בערעורו הראשון של המערער, מינה מומחה מטעמו. בתמצית, מומחה זה העריך שהמערער אינו סובל מ-PTSD, אולם הוא כן סובל מהפרעה נפשית אחרת, "נמוכה משמעותית" מ-PTSD, שקשה לקבוע את סוגה.
אי נוחות
השופט שרעבי, שכתב את פסק הדין, סבר כי גם המומחה וגם ועדת הערעורים טעו בכך שלא השלימו את הבירור. המומחה – כשלא טרח לנסות ולאבחן את הבעיה ממנה סובל המערער ואת הקשר שלה לשירות. ועדת הערעורים – כשמראש הכווינה את המומחה לבדוק את שאלת ה-PTSD בלבד, וכשדחתה את הערעור מבלי לדעת לעומק העניין ממה סובל המערער והקשר הסיבתי לאותו אירוע.
"במצב דברים זה, קיימת אי נוחות לנוכח פסק הדין קמא הדוחה את ערעורו של המערער. הכיצד ניתן לסתום הגולל על בירור עניינו של המערער, כאשר זה טרם מוצה?! ברי כי דברים לא נבדקו לעומקם וכי יש להורות על המשך בירור מצבו הנפשי של המערער", כתב השופט.
לפיכך, השופטים החליטו להחזיר את התיק למשרד הביטחון, שימנה מומחה (אחר, שאין לו כבד דעה מגובשת על המערער) לבחינת ההפרעה הנפשית הקיימת אצל המערער, וקשרה הסיבתי לאירוע.
משרד הביטחון חויב לשלם למערער הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מרב וייס-קרטיה
- ב"כ הנתבע: עו"ד נביל נחלה (פמ"ח –אזרחי)
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
