אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני ביטוח >> ביטוח לאומי נאבק בחולה פרקינסון – לשווא

ביטוח לאומי נאבק בחולה פרקינסון – לשווא

מאת: עו"ד אלדד אוחיון | תאריך פרסום : 31/12/2017 11:33:00 | גרסת הדפסה
עו"ד, ביטוח לאומי נאבק בחולה פרקינסון – לשוואעו"ד אלדד אוחיון [אילוסטרציה חיצונית: Keith Roper, flickr]

3 רופאים הסכימו שמחלת הפרקינסון נגרמה בעקבות עבודה עם חומרי הדברה אך ביטוח לאומי עמד על שלו, ודרש שלא להכיר בחולה כנפגע עבודה. בית הדין לעבודה דחה זאת מכל וכל.

חקלאי שלקה בפרקינסון הגיש תביעה להכיר בו כנפגע עבודה אך ביטוח לאומי נפנף אותו. לאחרונה בית הדין לעבודה קבע כי ביטוח לאומי שגה. השופטת דגית ויסמן הסתמכה בקביעתה על עמדתה של מומחית שקבעה כי קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין חומרי ההדברה המסוכנים להם נחשף החקלאי במסגרת עבודתו.

לאחר שהחקלאי (70) נדחה על ידי ביטוח לאומי הוא פנה לעזרת בית הדין לעבודה. החקלאי טען כי אין לו ספק שמחלתו נגרמה כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרי הדברה מסוכנים במסגרת עבודתו.

בתביעה החקלאי סיפר כי במשך 15 שנה נהג לבצע באופן יומיומי ריסוסים והדברות בשדות הקיבוץ בו עבד, ללא אמצעי מיגון שבאותן שנים (1961-1975) לא היה נהוג להשתמש בהם וממילא לא סופקו לו.

לתמיכה בטענותיו, הוא הציג שתי חוות דעת רפואיות לפיהן המחלה נגרמה בעקבות החשיפה לחומרי ההדברה.

מומחית שמינתה השופטת ויסמן קיבלה את שתי חוות הדעת מטעם התובע, ואף חיזקה אותן כשציינה כי עבודתו – שהייתה כרוכה בחשיפה יומיומית לזרחנים אורגניים –  מתאימה לרשימת מחלות המקצוע המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי.

לבסוף היא הגישה חוות דעת שקובעת כי יש סבירות של יותר מ-50% לקיומו של קשר סיבתי בין עבדותו של התובע לבין מחלת פרקינסון בה לקה – ולפיכך הוא עונה על הגדרת החוק לנפגע עבודה.

הכל לפי המקרה המסוים

אך ביטוח לאומי לא השלים עם חוות הדעת והפנה למומחית מספר שאלות הבהרה, במסגרתן שאל האם זה נכון שהסיבות להתפתחות מחלת הפרקינסון אינן ידועות במלואן? ואם כך – הרי שלא ניתן לקבוע בוודאות כי החשיפה לחומרי ההדברה במסגרת העבודה גרמה למחלת התובע.

בתשובתה, המומחית אישרה שעדיין לא ידועות כל הסיבות להתפתחות המחלה אך ציינה כי זהו המצב לגבי כל המחלות.

מכל מקום, היא עמדה מאחורי קביעתה הראשונית, שהולמת את הנסיבות של התובע הספציפי, בעבודתו הספציפית ובחשיפה היומיומית והאינטנסיבית לחומרי ההדברה בריסוס.

לאחר קבלת התשובות המנומקות של המומחית, השופטת ויסמן קבעה כי אין עוד על מה להתווכח. חוות דעתה הייתה ערוכה באופן מנומק, ברור ומקיף, והיא השיבה לכל שאלות ההבהרה באופן מפורט, שאינו משתמע לשני פנים.

לפיכך, ולמורת רוחו והתנגדותו של הביטוח הלאומי השופטת קיבלה את עמדת המומחית, והורתה למוסד להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.  

  • שמות באי כוח הצדדים, עו"ד ביטוח לאומי, לא אוזכרו בפסק הדין 
עו"ד אלדד אוחיון עוסק/ת ב- דיני ביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני ביטוח באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני ביטוח
זהירות: תקופת המתנה ממושכת בביטוח סיעודי
עו"ד מאירה זוהר, צילום: ולדימיר בונדרב

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ