- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ביה״ד הכיר במנקה כעובד של ועד הבית – ופסק לטובתו 175,000 שקל
ועד בית בבניין בחולון חויב לשלם פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לאדם שניקה את הבניין ב-28 השנים האחרונות. טענת נציגות הדיירים כי המנקה נתן שירותים כקבלן עצמאי נדחתה.
האם בין מנקה לבין נציגות הדיירים בבניין משותף מתקיימים יחסי עבודה? זו השאלה אליה נדרש השופט אורן שגב לאחרונה. השופט קיבל תביעה שהגיש מנקה נגד הנציגות וקבע כי התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעסיק. הוא פסק לטובתו 175,244 על פיצויי פיטורים, פדיון דמי הבראה, פדיון ימי חופשה והפרשות לפנסיה.
התובע ביצע עבודות ניקיון עבור הנתבעת, נציגות בית משותף בבניין בן 15 קומות בחולון, בין השנים 1988-2016. לדבריו, הוא היה חלק אינטגרלי מפעילות הנתבעת והיה אחראי על פעולות רבות כגון גביית דמי וועד, ביצוע עבודות ניקיון ותחזוקה שוטפות והזמנת אנשי מקצוע לפעולות מורכבות יותר. לדבריו, זו הייתה עבודתו היחידה.
הוא הוסיף שהנתבעת היא שקבעה את ימי ושעות העבודה שלו, קיימה ביקורת על עבודתו ונשאה בהוצאות רכישת ציוד הניקיון. הוא עבד 6 ימים בשבוע, 10 שעות מידי יום ואף היה מחויב להגיע בימי שבת וחג לשעת עבודה.
עוד לטענתו, הוא נאלץ להתפטר עקב מצבו הרפואי שלא אפשר להמשיך לעבוד. לאור זאת הוא דרש פיצויי פיטורים, הפרשות פנסיוניות, אובדן תשואות וכיסוי ביטוחי, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה והפרשי שעות נוספות.
הנתבעת טענה כי לא העסיקה את התובע אלא התקשרה עמו כקבלן עצמאי. לטענתה, התובע לא היה כפוף אליה ארגונית ומנהלית והוא זה שקבע את היקף העבודה ותדירותה בעצמו. בין היתר ציינה הנתבעת כי בני משפחתו של התובע עבדו גם הם בניקיון בבניין לעתים קרובות והדבר מצביע על כך שהוא לא היה עובד אלא קבלן עצמאי.
השתלב באופן אינטגרלי
השופט אורן שגב מבית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק. הוא קבע שהתובע השתלב בשורות הנתבעת באופן אינטגרלי וביצע את העבודה באופן אישי. לדבריו, אמנם מידי פעם התייצבו בני משפחתו לעבודה במקומו, עקב מצבו הרפואי, אך הדבר אינו שולל את הקשר האישי שנוצר בינו לבין המעסיקה.
כמו כן, הנתבעת לא הוכיחה שהתובע עבד במקומות נוספים, או שהועסק במקומות אחרים בהיקף המבטל את התלות הכלכלית שלו בה.
השופט הדגיש בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים ארוכה מאוד, באופן שיוצר חזקה שמדובר בעובד.
לעניין היקף המשרה קבע השופט שהנתבעת לא הוכיחה את היקף עבודת התובע ולא הביאה כל ראיה חיצונית מלבד עדויות נציגיה לעניין מספר השעות ששהה התובע בבניין מידי יום. מדובר בבניין בן 15 קומות, 2 קומות חניה, לובי ושדרת חנויות שהיה על התובע לנקות. בנסיבות אלה קבע השופט שהתובע הועסק במשרה מלאה.
עוד קבע השופט שהתובע הוכיח כי ביקש לסיים את העסקתו מחמת הידרדרות במצבו הרפואי ובנסיבות אלה הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
בסופו של דבר חויבה הנתבעת לפצות את התובע ב-175,244 שקל עבור פיצויי פיטורים, פדיון דמי הבראה, פדיון ימי חופשה והפרשות לפנסיה.
עוד חויבה הנתבעת בהוצאות בסך 7,500 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד אליסף אוחיון
- ב״כ הנתבעת: עו"דאברהם רוטשילד
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
