ביהמ״ש אכף הסכם מ-1981: חלק מגג בניין ברמת גן יעבור לרכוש המשותף

לפני כ-40 שנה מכרו בעלי הדירות העליונות בבניין 160 מ״ר מהגג לשכנים, לצורך הקמת מערכת סולארית. כשזו התקלקלה, הם טענו שהשטח שלהם. תביעה שהגישו השכנים התקבלה.  

בבניין בן 9 קומות ברמת גן תבעו 27 שכנים את בעלי הדירות בקומה העליונה בטענה כי חלק משטח הגג שצמוד לדירותיהם, עליו מותקנת מערכת סולארית, הוא רכוש משותף. השופט יהושע גייפמן קיבל לאחרונה את התביעה והורה על תיקון הרישום בהתאם להסכם שנחתם בין בעלי הדירות ב-1981.

התובעים סיפרו שלכל אחת מדירות הקומה העליונה בבניין הוצמד במקור שטח של כ-273 מ״ר בגג הבניין. לפני כ-40 שנה נחתם הסכם בין השכנים כי 160 מ״ר משטח הגג יעבור לרכוש המשותף לצורך מערכת אנרגיה סולארית. השכנים שילמו לדיירי הדירות העליונות 40,000 שקל תמורת השטח.

המערכת הסולארית שימשה במשך שנים את כל דיירי הבניין. לאחר שהופעלה במשך כ-30 שנה היה צורך להחליפה אך הנתבעים, דיירי הדירות העליונות, סירבו לאפשר את ההחלפה בטענה שהשטח שלהם.

התובעים צירפו את ההסכם והסבירו כי הוא נוסח כ״הסכם הלוואה״ לבקשת הנתבעים משיקולי מס אך מדובר בעסקת מכירה לכל דבר ועניין. הם הדגישו כי אף שלטונות המס ראו בעסקה כמכירת זכות במקרקעין וב-2012 חייבו את הנתבעים בתשלום כופר על אי דיווח במועד. עוד הוצאו לצדדים באותה שנה שומות שבח ומכירה. 

הנתבעים הכחישו שנערך הסכם למכירת חלק מהגג המוצמד לדירותיהם וטענו שהתביעה התיישנה והוגשה בשיהוי. 

לא זקוקים להלוואה

השופט יהושע גייפמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב ציין כי מחומר הראיות עולה שהעסקה לא הייתה עסקת הלוואה אלא עסקת מכר בה מכרו הנתבעים 160 מ״ר מהגג שהוצמד לדירתם תמורת 40,000 שקל ששולמו להם על ידי בעלי הדירות בבניין.

לדבריו, לא הוכח שהעסקה בוטלה או שונתה בעל פה או שהוחזר סכום התמורה וניכר מהעדויות שההסכם נוסח כהסכם הלוואה לבקשת הנתבעים. 

גם דברי ההסבר בזימון האסיפה הכללית של הדיירים מפברואר 1981 תומכים במסקנה כי מדובר היה בעסקת מכר. בזימון נכתב כי בתמורה להקצאת מחצית הגג דיירי הקומה העליונה מבקשים סך של 1,500 שקל מכל דייר אך לא פחות מ-40,000 שקל.

זאת ועוד, אחד הנתבעים הצהיר בחקירתו בפני מס הכנסה כי באותו מועד הוא לא נזקק להלוואה וכי למעשה מכר חלק מהגג לשכניו תמורת 20,000 שקל (חלקו בתמורה הכוללת) ושמלוא התמורה שולמה.

השופט דחה את טענת ההתיישנות וקבע  בין היתר כי הצהרת הנתבעים בפני רשויות המס על העסקה ב-2012 ״איפסה״ את מרוץ ההתיישנות.  

הוא קבע בנוסף שאין בסיס לטענת השיהוי ולא הוכח שהנתבעים שינו את מצבם לרעה בשל העובדה שרישום השטח נותר על שמם.

השופט סיכם כי המערכת הסולארית הופעלה על השטח שנרכש מהנתבעים במשך למעלה מ-30 שנה ללא התנגדותם. לפיכך יש להורות על אכיפת ההסכם ולבטל את ההצמדה של השטח שבמחלוקת לדירות הנתבעים תוך רישומו כרכוש משותף של הדירות בבניין.

הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 20,000 שקל.

• ב״כ התובעים: עו"ד אוהד מחרז
• ב״כ הנתבעים: עו"ד אשר נוטוביץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.