- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ביהמ"ש חייב סרבן גט לשלם פיצוי של 200,000 ש"ח לכל שנת סרבנות
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון חייב גבר המסרב ליתן גט לאשתו לפצותה ב 200,000 ש"ח לכל שנת 'סרבנות', ובסך הכל חוייב לשלם 630,000 ש"ח עבור שלוש שנות סרבנות וחודשיים ובנוסף חויב לשלם 50,000 ש"ח כפיצוי מוגבר.
הצדדים נישאו בשנת 1983 ונולדו להם 6 ילדים. לטענת התובעת, הקרע בין הצדדים החל בשנת 1999,כאשר משנת 2002 הנתבע אינו מתגורר בבית. התובעת הגישה לבית הדין הרבני תביעת גירושין בשנת 2000 ובמהלך הזמן קבע בית הדין כי יש לחייב את הבעל בגט, אך קביעה זו סויגה מאוחר יותר, כאשר נקבע כי מאחר והאישה הגישה תביעת נזיקין נגד הבעל, לא ניתן לחייבו בגט, מחשש לגט מעושה.
בתביעת הנזיקין שהגישה האישה בגין סרבנותו של בעלה, היא טענה כי מתחילת הנישואין נהג הבעל באלימות פיזית ומילולית כלפיה, ודרשה פיצוי של 200,000 ש"ח לשנה עד יום הגשת התביעה כאשר לטענתה, היא מסורבת גט משנת 2000 , ובנוסף דרשה פיצויים מוגברים נוספים של 100,000 ש"ח, ובסך הכל 1,700,000 ש"ח.
הבעל הכחיש התנהגות אלימה וטען כי הוא הסכים לתת לתובעת גט במידה ויקבל את חלקו ברכוש המשותף ולאחר מכן אף הסכים להסתפק בסכום של 70,000$ , אך התובעת מסרבת לתת לו את חלקו ברכוש הצדדים.
השופטת אסתר שטיין דנה ראשית בשאלה האם בהעדר חיוב מטעם ביה"ד לתת גט לתובעת ניתן לקבוע עובדתית כי הנתבע הינו סרבן גט, וקבעה כי משהסיבה לביטול פסקי הדין המחייבים את הבעל בגט אינה נעוצה בפן המהותי של הדברים, אלא אך ורק בסירובה של התובעת למחוק את תביעת הנזיקין שהגישה, הרי שאין למנוע ממנה להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לה עקב סירוב הבעל להתגרש ביחס לתקופה בה ניתנו כלפיו פסקי דין לחיוב בגט.
לעניין עילת התביעה נקבע כי ניתן לומר שהתנהגותו של הבעל כלפי התובעת עולה כדי פגיעה בזכויות היסוד שלה: "...אין ספק, כי סרבנות גט מהווה פגיעה בערכים המוגנים על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהם: חופש בחירה, זכות למימוש עצמי, כבוד ושוויון זכויות" כתבה השופטת, אך עם זאת דחתה את טענות התובעת ביחס להפרת חיקוקים אחרים.
עוד נקבע, כי בסירובו ובהתנהלותו מול התובעת, הפר הבעל את חובת הזהירות שלו כלפיה, ולכן היא זכאית לפיצוי. ביחס למועד לחיובו של הבעל בפיצוי, קבעה השופטת כי התובעת זכאית לפיצוי מיום ההחלטה הראשונה של ביה"ד לחיוב בגט -ועד ליום הגשת התביעה הנזיקית - תקופה של 3 שנים וחודשיים.
לעניין גובה הפיצוי, נקבע כי הבעל ישלם לתובעת פיצוי כולל של 630,000 ש"ח, לפי חישוב של 200,000 ש"ח לשנה, ובנוסף חויב הבעל לשלם לתובעת פיצוי מוגבר של 50,000 ש"ח כביטוי לחומרת מעשיו.
- ב"כ התובעים: עו"ד סוזן וייס, עו"ד יפעת פרנקנבורג
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מירה מרום
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
