ביהמ"ש העליון מציג: "הזמנים משתנים"

עברו הזמנים בהם ראה ביהמ"ש בעסקות שבוצעו בין בני זוג, כאשר אחד מהם על סף פשיטת רגל, כנסיונות להברחת נכסים - כך עולה מפסיקה חדשה, לפיה אשה שפרעה ערבויות לחובות בעלה תחשב כנושה רגילה בפשיטת הרגל שלו.

אשה היתה ערבה לחובות בעלה לנושים שונים ופרעה ערבויות אלו לנושים כאשר הבעל הפך פושט רגל. האם האשה הופכת לנושה רגילה של הבעל במסגרת הליכי פשיטת הרגל שלו וזכאית לדיווידנד כמו כל הנושים, או שמא בהיותה אשתו היא הופכת לנושה נדחית לאחר פרעון החובות לנושים האחרים?

שאלה זו עמדה בפני ביהמ"ש העליון במסגרת ערעור שהגישה עוה"ד רויטל לוין כרם, לשעבר שותפה בכירה במשרד צלארמאיר פילוסוף וכיום בעלת משרד עצמאי, על החלטת שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך שקבעה כי לוין כרם תהיה נושה נדחית בגין ערבויות שפרעה לנושי בעלה שפשט את הרגל.

היום הפכו שופטי ביהמ"ש העליון אסתר חיות, דליה דורנר ויעקב טירקל את קביעתה של אלשיך וקבעו כי לוין כרם, על אף היותה אשתו של פושט הרגל, משמשת כנושה רגילה הזכאית לדיווידנד מקופת פשיטת הרגל כמו כל הנושים. לוין כרם יוצגה ע"י עוה"ד דן דורון ןיעל מושקוביץ ממשרד וקסלר ברגמן ושות'.

פרעה את החובות ונכנסה לנעלי הנושים

ראשית הסיפור בהליכי פשיטת רגל של בעלה של לוין כרם, גדעון לוין, שעסק בתחום הביטוח. ללוין מונה עו"ד גד שילר כנאמן. במסגרת הליכי פשיטת הרגל הגישה לוין כרם לנאמן תביעת חוב של כ-935 אלף שקל.

לוין כרם טענה כי היא נטלה על עצמה, עוד טרם הליכי פשיטת הרגל, התחייבויות לפרעון חובות הבעל ובכלל זה ערבויות לבנקים שונים וכי היא פרעה אותן ערבויות לנושים, לכן כעת היא נכנסת למעשה בנעליהם של אותם נושים ויכולה לתבוע מקופת הנאמן את החובות שפרעה במסגרת אותן ערבויות.

הנאמן מצידו טען כי מעמדה של לוין כרם כמעמד של נושה נדחה וזאת על פי סעיף 83ב לפקודת פשיטת הרגל הקובע כי "אשה שהוכרז בעלה פושט רגל, כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו לצורך עסק המתנהל על ידו או באופן אחר ייראו כנכסיו והיא לא תוכל לתבוע בשלהם דיווידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיו האחרים".

השופטת אלשיך שדנה בסוגיה קיבלה את עמדת שילר וקבעה שמעמדה של לוין כרם כמעמד של נושה נדחה ועליה להמתין עד שהנושים האחרים של הבעל יקבלו את כספם מקופת הפירוק וככל שיוותרו כספים לאחר מכן.

אלשיך קבעה כי הרציונל מאחורי סעיף 83 הוא כי יש לראות במסת הנכסים של בני זוג באופן עקרוני כיחידה אחת מבחינה זו שתביעת חוב של אחד מבני הזוג כנגד משנהו אינה אלא הוצאה מכיס אחד והכנסתו לכיס השני ומכוח "הלכת השיתוף בין בני זוג" הרי בני זוג שותפים גם לחובות ולא רק לנכסים.

אמנם פרעון ערבויות לא נזכר במפורש בסעיף 83, אך אלשיך אמרה כי לאור הרציונל הזה, יש לפרש את הסעיף בצורה מרחיבה כך שניתן יהיה לראות בפרעון הערבויות כמתן נכס לבעל.

העיקרון המנחה - חלוקה שיוויונית של נכסי החייב

בעקבות ההחלטה ערערה לוין כרם לעליון. בערעור היא טענה כי הפרשנות המרחיבה שנתנה אלשיך לסעיף אינה מתיישבת עם עקרונות השיטה הישראלית לפיה אישה זכאית כפרט במסגרת חיי הנישואין לאוטונומיה ועצמאות מבחינה רכושית.

שלושת השופטים שישבו על המדוכה קיבלו את טענות לוין כרם כאשר את פסק הדין כתבה השופטת חיות. בהחלטתה קובעת חיות כי העיקרון המנחה בדיני פשיטת רגל הוא חלוקה שיוויונית של נכסי החייב בין נושיו, לפיכך כללים הקיימים בפקודה ואשר סוטים מעיקרון זה יש לפרש בצימצום.

כך קובעת חיות כי סעיף 83 פוגע למעשה בקניינו של בן הזוג ולכן יש לפרשו בצימצום, כך שפרעון ערבויות על ידי האשה לא ייכללו במסגרתו. "גישה זו", קובעת חיות," מתיישבת עם התפישה לפיה אין בן או בת הזוג מאבדים את האוטונומיה שלהם כפרטים לזכויות או לרכוש בשל קשר הנישואין".

חיות מוסיפה כי חוק הערבות קובע את זכותו של ערב שפרע חוב לנושה של חייב לתבוע אותו מהחייב. עקרון זה, קובעת השופטת, מוביל למסקנה כי אין להחיל את עקרון הנשייה הנדחית מקום שנשייתו של בן זוג קמה מתוקף ערבות.

חיות מוסיפה לעניין מעמדה של אשה כנושה של בעלה ואומרת:"אין אישה שונה מכל ערב אחר ככל שפרעה חובות אלה מתוך נכסיה וכספיה שלה".

גם השופטת דורנר מקבלת עמדה זו וקובעת כי הוראות פקודת פשיטת הרגל נועדו למנוע הברחת נכסים, כאשר התפיסה היתה שהמשפחה היא יחידה כלכלית אחת ועסקות בין בני זוג הינן מעצם בריאתן מלאכותיות ומיועדות להברחת נכסים מידי הנושים. אלא שהנחה זו, אומרת דורנר, אינה מתיישבת כיום עם העקרונות הכללים של המשפט הישראלי ואינה יכולה לעמוד עוד, שכן כיום קיימת תפיסה של משטר רכושי נפרד בין בני הזוג במהלך הנישואין. לאור זאת אומרת דורנר כי יש לפרש את סעיף 83 בצימצום.

גם השופט טירקל מצטרף לעמדה זו ופותח באמירה "הזמנים אינם כשהיו והכלל של 'אשתו כגופו' כוחו אינו יפה עוד במלוא היקפו ככל שהדברים אמורים ביחסים הרכושיים שבין בני הזוג".

טירקל מוסיף כי ההגיון שביסוד 83 לפקודה, המעמיד את בן הזוג של פושט רגל בעמדה נחותה ביחס לשאר הנושים, "תש כוחו" ויש לראות את תכלית הסעיף "לפי הרוח החדשה המרחפת על משפטינו" כחריג שאותו יש לפרש בצמצום.

* באדיבות TheMarker.com

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.