לפסק הדין בעניין עזבון המנוחה ענת אלימלך ואח' נ' עזבון דוד אפוטה ואח'
כשלוש עשרה שנים לאחר שענת אלימלך ז"ל, ובן זוגה לשעבר- דוד אפוטה ז"ל נמצאו שרועים על רצפת דירתו של המנוח ללא רוח חיים, קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כי דוד אפוטה הוא שרצח את ענת אלימלך והתאבד, וכי אחד מאחיו שיבש את זירת הרצח בכך שנטל את האקדח מכף ידו של המנוח, והניחו בסמוך לכף ידה של המנוחה.
ע"פ העובדות המפורטות בפסק הדין, בשעות הבוקר המוקדמות של יום 2/12/97, יצאה המנוחה את בית אביה, שם התגוררה, כשפניה מועדות לפגישה עם אימה ואחר כך לאוניברסיטה, אך תחת זאת, היא הגיעה לדירתו של המנוח דוד אפוטה, ממנו נפרדה כחודשיים קודם לכן. לאחר שלא הגיעה לפגישה עם אימה ולא ענתה לטלפון, ולאחר שהבינו כי גם המנוח אינו מצוי במספרה בה הוא עובד, נסע אביה של המנוחה לדירת המנוח ומצא בחניית הבניין את רכביהם של המנוחים, כשדלת הדירה נעולה, ואין כל מענה, לא מהדירה, ולא ממכשירי הטלפון של המנוחים.
מר יוסף אפוטה, אחיו של המנוח, שנקרא למקום על ידי אבי המנוחה, הזעיק את המשטרה למקום, אך מאחר והשוטרים לא הצליחו להיכנס לדירה אשר היתה נעולה, הוזמן פורץ. בשלב כלשהו לאחר מכן, הגיע גם אחיו השני של המנוח- מר שמואל אפוטה, אשר עלה יחד עם יוסף אפוטה לנסות ולמצוא דרך להיכנס לדירה, והשניים הצליחו להגיע לגג הבניין דרך פיר המעלית, ומהגג הצליחו לרדת למרפסת הדירה של המנוח, כשהאח יוסף ניפץ את דלת ההזזה של המרפסת, העשויה זכוכית, ונכנס לתוך הדירה. השוטרים שנכנסו לדירה גילו לנגד עיניהם את גופות המנוחים, שרועות על רצפת הסלון כשהן מוכתמות בדם, ובסמוך לכף ידה של המנוחה מונח אקדח.
אביה ואחיה של המנוחה, אשר הפרסומים המטעים והסותרים לטענתם אודות הרצח לא נתנו להם מנוח, עתרו לבית המשפט על מנת שיקבע באופן סופי כי דוד אפוטה ז"ל הוא אשר רצח את המנוחה, וכן עתרו לפיצויים של 9,250,000 ש"ח, בגין הנזקים שנגרמו להם ולמנוחה.
הנתבעים טענו כי התובעים לא עמדו בנטל הראייה המוגבר המוטל עליהם ולא הוכיחו טענתם כי המנוח הוא שרצח את המנוחה, וזאת בד בבד עם טענתם כי אין בכוונתם להוכיח כי ענת היא זו שירתה בדוד.
השופט מנחם הכהן קבע כי משלל הראיות שהוצגו בפניו, עולה מסקנה חד משמעית אחת ויחידה, ולפיה המנוח הוא שנטל את חיי המנוחה באמצעות ירייה אחת קטלנית בגופה, ולאחר מכן שם קץ לחייו שלו באמצעות שתי יריות בגופו. זאת, בין היתר ניתן ללמוד מתנוחת הגופות, סימני האקדח על ידיו של המנוח, בצירוף העדויות שנשמעו בכל הנוגע למניע של המנוח לבצע את מעשה הרצח.
בנוסף פסק השופט, כי למרות העדרה של כל ראיה פוזיטיבית ישירה אודות שיבוש הזירה ע"י אחיו של המנוח - מר יוסף אפוטה, הרי משנקבע כי המנוח ירה במנוחה ולאחר מכן בעצמו, שלל הראיות הנסיבתיות והיעדר תרחיש אפשרי אחר מובילים למסקנה, כי הוא נטל את האקדח מידו של המנוח והניחו בסמוך לכף ידה של המנוחה.
לפסק הדין בעניין עזבון המנוחה ענת אלימלך ואח' נ' עזבון דוד אפוטה ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.