"ברור כי קבלת המתנה, כאשר קריאת המציאות של המנוחה פגומה בגין מחלתה, אינה הוגנת ותנאי החוזה החד צדדי כה גרועים, כך שבית המשפט רשאי לבטל את החוזה, ובמקרה זה - את המתנה. על כן, אין הדבר תלוי אף בכך שנתבע לא עשה דבר אלא רק קיבל את המתנה. קבלת המתנה נבעה מניצול חולשתה השכלית והגופנית של המנוחה", כך קבע שופט בית משפט השלום בתל אביב, דן מור, כשחייב את דוד סרנו לשלם לחנה גרטי סך של 17 אלף דולר לפי ערכם ב- 1.3.99 כולל הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כן חויב סרנו לשלם לגרטי 10 אלפים שקל עבור הוצאות משפט.
המנוחה, אמה של התובעת (שהתובעת היתה אפוטרופוסית שלה), נוצלה לפי הנטען על ידי סרנו, לו השכירה דירה בתנאים בלתי סבירים. בהשפעתו של הנתבע הוציאה המנוחה כספים מחשבונה ומסרה לו אותם.
התובעת, אשר באה בנעליה של המנוחה, ביקשה מבית המשפט להורות על ביטול חוזה השכירות והשבת הכספים שניתנו לנתבע על ידי אמה המנוחה, בהיותה בת 85.
השופט מור קבע כי הוכח במשפט שאכן נתנה המנוחה לנתבע 17 אלף דולר, סכום אותו חויב הנתבע להשיב.
לגבי החוזה, קבע השופט כי התקיימה בעשייתו "עשיית עושר ולא במשפט", מאחר שבמצבה של המנוחה היא לא הבחינה בתנאי החוזה שנקבעו. לפיכך קבע השופט כי יש לבטל את ההסכם.
א' 102313/99 גרטי חנה נ' מר סרנו דוד
למדור דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.