בוטל מינוי בן ממשיך: "כוונת ההורים - לחלק את הנחלה"

שתי ערכאות קבעו שהמינוי נעשה פיקטיבית, על מנת שהבן יוכל לקחת משכנתה לצורך הקמת בית במשק. ההערכה: חתימתו על מסמך המינוי זויפה

מינוי גבר כ"בן ממשיך" בנחלת הוריו יבוטל - כך הכריע סופית המחוזי בלוד, כשאישר פסק דין המורה על כך. השופטים צבי ויצמן (אב"ד), שרון גלר ומוטי פירר קבעו שלא נפלה טעות במסקנת קודמתם, לפיה מטרת המנוחים, הלכה למעשה, הייתה לחלק את המשק בין ילדיהם, כאשר מינוי בנם-המערער נעשה למראית עין בלבד, לצורך קבלת משכנתה.

אי שם, בתחילת שנות ה-80, מונה המערער כ"בן ממשיך" בנחלת הוריו. אלא ששנים רבות לאחר מכן ערכה האם צוואה שלפיה הנחלה תחולק בין ילדיה: נקבע במסגרתה שבנה-המערער יוכל לפצל מהמשק את בית מגוריו יחד עם כחצי דונם, כאשר אחיו יקבל את יתרת הנחלה, בכפוף לזכאות אחותו לגור בדירתה עד אחרית ימיה ולפיצוי כספי לטובת יתר אחיו.

באפריל אשתקד, לאחר מות האם, הכריע בית המשפט למשפחה בראשון לציון שמינוי המערער כבן ממשיך יבוטל, וכי בעלי הזכויות במשק יהיו יורשי המנוחה בהתאם לצוואתה. נקבע שהמינוי נעשה למראית עין, על מנת שהמערער יוכל לקבל משכנתה לצורך הקמת בית, ולא לשם הקניית מלוא הזכויות במשק.

התרשמות השופטת באותו הליך הייתה שהמנוחים רצו בפועל לחלק את נחלתם בין כלל ילדיהם, כפי ששוקף בצוואת האם, כאשר הסכמים משפחתיים שנחתמו לאחר מינוי הבן הממשיך תומכים במסקנה זו. בתוך כך עלה מחוות דעת גרפולוגית שהוגשה לתיק כי חתימת המערער על מסמך המינוי, למעשה זויפה.

פסק הדין מדויק

בערעור שהוגש למחוזי בחודש יוני תקף הבן הממשיך את פסק הדין, ובתוך כך את החלטת השופטת לאמץ את חוות הדעת בנוגע לזיוף. נטען שהמינוי מהווה "מתנה גמורה" שהושלמה הן בספרי אגודת המושב והן ברישומי הסוכנות היהודית, ומשכך אין אפשרות לחזור ממנו, לרבות באמצעות צוואה.

אלא ששופטי המחוזי חשבו אחרת. הם החליטו לאשרר את פסק הדין, בהיותו מדויק עובדתית ומשפטית. השופטים חידדו שמסקנת קודמתם - לפיה מטרת וכוונת ההורים המנוחים לא הייתה להקנות לבנם-המערער זכויות בלעדיות במשק, תוך נישול יתר אחיו - נתמכת בראיות, ועל כן אינה דורשת את התערבותם.

"הדבר נעשה למראית עין בלבד, על מנת לאפשר לו לבנות את ביתו בתחומי המשק ולקבל לצורך כך הלוואת משכנתא. בהינתן שכך צדק בית משפט קמא בקביעתו כי אין לראות במערער 'בן ממשיך' במשמעותו המשפטית הרגילה של המושג, היינו כבן הזכאי לכלל הזכויות במשק במות ההורים", כתבו השופטים.

גם צוואת האם וההסכמים המשפחתיים שנחתמו לאחר המינוי מלמדים, לדברי השופטים, על כוונת המנוחים והסכמת ילדיהם - לרבות המערער, לפחות באותה התקופה - לחלק את הנחלה, ולא להעניק אותה לו בלבד. "לו היה המערער סבור כי עומדת לו זכות לקבלת מלוא הזכויות במשק בבלעדיות", הדגישו, "חזקה עליו שלא היה מסכים לוותר על כך ולחתום על ההסכמים".

סוף דבר השופטים הורו על דחיית הערעור ועל חיוב הבן הממשיך - שמינויו בוטל בשל היותו פיקטיבי - ב-65 אלף שקל הוצאות לטובת אחיו.

• ב"כ המערער: עו"ד ג' מיכאלי
• ב"כ המשיבים: עו"ד י' ממן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.