אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תעבורה >> בוחן התנועה לא דייק בחישובים: הנהג זוכה מגרימת מוות

בוחן התנועה לא דייק בחישובים: הנהג זוכה מגרימת מוות

מאת: עו"ד איתן קנול | תאריך פרסום : 02/07/2018 15:33:00 | גרסת הדפסה
דיני תעבורה, בוחן התנועה לא דייק בחישובים: הנהג זוכה מגרימת מוותתמונת אילוסטרציה: eugenesergeev,123RF

נהג משאית שפגע בהולכי רגל במעבר חצייה וגרם למותו של אחד מהם, הואשם בגרימת מוות ברשלנות לאחר שבוחן תנועה קבע שהוא יכול היה למנוע את התאונה. בית המשפט קבע שהטענה הזו לא הוכחה – וזיכה אותו.

בית המשפט לתעבורה בירושלים זיכה לאחרונה נהג משאית שהואשם בעבירות של אי האטה לפני מעבר חציה, אי מתן זכות קדימה במעבר חציה וגרימה למותו של אחד משני הולכי הרגל שפגע בהם – עבירה חמורה שהעונש בצידה הוא עד 3 שנות מאסר ופסילת רישיון לשנים ארוכות ואף לצמיתות. השופט נאיל מהנא החליט לזכות את הנהג מחמת הספק לאחר שהנתונים הדלים שהציג בפניו בוחן התנועה לא שכנעו אותו כי הנאשם יכול היה למנוע את התאונה.

הפרקליטות ביססה את האישום נגד הנהג בעיקר על חוות דעתו של בוחן התנועה המשטרתי אשר הגיע למקום התאונה, חקר את האירוע, וקבע באמצעות חישובים ושחזורים כי ניתן היה למנוע את התאונה.

בוחן התנועה העיד כי בדק את הנתונים והעדויות, והגיע למסקנה שהתאונה נגרמה בשל חוסר זהירותו של הנאשם. לשיטתו, רשלנות הנאשם התבטאה בכך שלא הבחין בהולכי הרגל, ולא התאים את מהירות נסיעתו כדי לאפשר להם לחצות בבטחה.

במהלך שלב ההוכחות, אישר בוחן התנועה כי קביעותיו נסמכו גם על עדותם של הולך רגל נוסף שנפצע בתאונה (חברו לעבודה של המנוח) – שסיפר כי הוא זוכר שחצה במעבר החציה לפני שאיבד את הכרתו, והמעסיק של השניים – שסיפר כי הוריד את העובדים מרכבו בסמוך למעבר החצייה ולכן סביר להניח שחצו במעבר ולא בדרך ארוכה יותר.

הנאשם הודה בעצם קרות התאונה ובמותו של אחד מהולכי הרגל, אך כפר בנסיבות וטען כי הייתה זו תאונה בלתי נמנעת.

לטענתו, הולכי הרגל כלל לא חצו במעבר החצייה אלא לאחריו, והוא לא יכול היה להבחין בהם משום שרכב חסם את שדה ראייתו והם התפרצו לכביש בריצה.

אין אחריות מוחלטת

השופט מהנא דחה את קביעת הבוחן, וקבע כי מדובר על הסקת מסקנות שאין לה אחיזה בממצאים פיזיים ומדעיים. לעניין עדותו של הולך הרגל שנפצע, קבע השופט כי ניכר שהיא מתגוננת ומגמתית, מושפעת מתחושת אשמה על גורל חברו שנהרג, ולא ניתן לסמוך על זכרונו.

עוד נקבע, כי הבוחן הסתמך בחישוביו על נתונים לא מדויקים, ובין היתר השתמש במקדם חיכוך המתאים לבלימת רכב פרטי ולא למשאית, נתון שיש לו השפעה ישירה על מרחק העצירה הדרוש כדי למנוע את התאונה.

בהתחשב בכך שמקום הפגיעה המדויק לא ידוע וגם לא ברור כיצד הולכי הרגל חצו את הכביש – האם בהליכה או בריצה – ואף אין נתונים על מקדם החיכוך הנכון, קבע השופט מהנא כי מסקנת הבוחן המשטרתי לא שיקפה את המציאות.

לבסוף השופט פסק כי אחריות נהג שמתקרב למעבר חצייה אינה אחריות מוחלטת, וכי גרסת הנאשם לתאונה הגיונית. משנותר ספק בדבר אחריותו – מן הראוי כי ייהנה ממנו. לפיכך, השופט זיכה את הנאשם מחמת הספק מכל העבירות שיוחסו לו.

  • ב"כ המדינה: פרקליטות מחוז ירושלים
  • ב"כ הנאשם: יצחק הומינר, עורך דין תעבורה
עו"ד איתן קנול עוסק/ת ב- תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום תעבורה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום תעבורה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ