בפסק דין חדשני נקבע כי יש להחיל הסדר פשרה שנחתם בין מנהל המיסוי למאות רוכשים בפרויקט היוקרתי גם על חברה שהתעקשה לנהל הליך משפטי
ועדת הערר שבבית המשפט המחוזי בתל אביב הכריעה לאחרונה בסכסוך בין חברה שרכשה שלוש דירות בפרויקט בתל אביב לבין מנהל המיסוי. מדובר בפרויקט בו יש רוכשים רבים שהגיעו להסדר פשרה עם מנהל המיסוי בנוגע למס הרכישה. העוררת לא הצטרפה להסדר והמשיכה לטעון למס רכישה נמוך יותר. הוועדה חייבה את מנהל המיסוי להחיל עליה את ההסדר אך במקביל חייבה את החברה בהוצאות.
חברת "ס.ב. ניהול מקרקעין" הייתה אחת מבין רוכשים רבים שבמרץ 2016 זכו כקבוצה במכרז שנערך על ידי רשות מקרקעי ישראל למכירת זכויות חכירה בחלקה שנמצאת ברחוב ארניה בתל אביב. הזכויות נרכשו תמורת 1.06 מיליארד שקל והפרויקט, שמכונה "יונייטד שרונה" אמור לכלול כ-420 דירות בשלושה מגדלים בני 37 קומות לצד משרדים, שטחים מסחריים וחניות.
החברה רכשה שלוש דירות מגורים, דירה אחת בכל מגדל, באמצעות בעל המניות שלה.
בין החברה לבין מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, התעוררה מחלוקת לגבי היקף מס הרכישה בו היא חייבת. בעוד החברה טענה שיש לחשב את המס לפי שווי של 24,000 שקל למ"ר (השווי שהוצג לה לטענתה בתחילת הפרויקט על ידי מארגני הקבוצה), מנהל המיסוי הטיל עליה, ועל יתר הרוכשים, מס לפי חישוב בסיסי של 50,000 שקל למ"ר לאור פרויקטים עם מאפיינים דומים בסביבה. במסגרת השגה הופחת הסכום ל-45,000 שקל למ"ר בהתאם לחוות דעת שהוגשה למנהל המיסוי על ידי מומחה מטעמו.
גם הרוכשים האחרים לא השלימו עם חישוב המס, אך רובם המוחלט חתמו על הסדר פשרה מול מנהל המיסוי בו הוסכם על שווי של 42,000 שקל למ"ר.
החברה לא הצטרפה להסדר, ומנהל המיסוי קבע כשהיא תשלם מס רכישה לפי שווי של 45,000 שקל למטר. החברה הגישה ערר באמצעות עו"ד פז יצחקי-וינברגר ועמדה על טענתה כי יש להחיל עליה מס לפי חישוב של 24,000 שקל למ"ר או לכל היותר לפי השווי שהושג בפשרה.
מנהל המיסוי, שיוצג על ידי עו"ד אדם טהרני, טען כי העוררת אינה יכולה לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה.
תוצאה בלתי צודקת
יו"ר ועדת הערר שבבית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט הרי קירש, הבהיר כי העלות המשוערת שהוצגה בפני החברה לטענתה בעת הצטרפותה לקבוצה איננה רלוונטית, שכן לצורך חישוב מס רכישה יש לתור אחר שווי יחידות המגורים ולא עלות הקמתן. הוא ציין שהעוררת לא צירפה חוות דעת שמאי שתוכיח את טענותיה בעניין שווי הדירות. השופט הוסיף כי לכאורה בנסיבות אלה היה מקום לדחות את הערר, ואולם, הדבר יביא לתוצאה בלתי צודקת.
הוא כתב כי מאות רוכשים אחרים באותו פרויקט קיבלו בסופו של דבר שומות מתוקנות המבוססות על שווי מכירה של 42,000 ש"ח למ"ר. כלומר, מנהל המיסוי אימץ נתון זה, אמנם אגב פשרה, כראוי והוגן בנסיבות המקרה.
השופט קבע שיש להחיל את הפשרה גם על החברה ואין "להעניש" אותה על כך שהתעקשה לטעון לשווי נמוך יותר, אם כי ניתן להביא זאת בחשבון בפסיקת ההוצאות.
לפיכך נקבע כי שווי המכירה לגבי שלוש הדירות יעמוד על 42,000 שקל למטר.
החברה חויבה בהוצאות בסך 50,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 62332-08-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין