עורך דין אילן גולדנברג הוא בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב (1993) עורך דין משנת 1994. לאחר 10 שנים של עבודה במשרדי עו"ד גדולים (סלומון ליפשיץ ובן ארי פיש) משרדו העצמאי הוקם בשנת 2002. והוא מתמחה במגוון תחומים, המרכזיים בניהם הם דיני מקרקעין, צוואות ירושות וייפוי כוח מתמשך.
ספר על התחומים המרכזיים של המשרד:
בשנים האחרונות המשרד מתמקד בעיקר בתחום הנדל"ן – עסקאות מכר דירות והשכרה – ובתחומים משיקים שאני קורא להם "תחומי ההון המשפחתי" שזה כל מה שקשור לירושות, צוואות, העברת נכסים במתנה וכל האספקטים הקשורים.
תחום נוסף אליו נכנסתי לעומק בשנים האחרונות הוא ייפויי כוח מתמשך ואפוטרופסות. ייפויי כוח מתמשך הוא הליך חדש יחסית ומטרתו לתת לאנשים בעודם כשירים וצלולים, לבחור בעצמם מי יהיו אלה שייצגו אותם ויטפלו בענייניהם כאשר לא יהיו כשירים לקחת בעצמם החלטות.
תחומים נוספים בהם המשרד מתעסק הם: סכסוכי בתים משותפים, דיני תיווך מקרקעין, לשון הרע ודיני עבודה.
מהי הייחודיות של המשרד שלך?
אני מאוד מסור וזמין ללקוחות, יש לי איתם תקשורת מצוינת בשקיפות מלאה, הלקוח כל הזמן בתמונה באמצעות פגישות, בעזרת המייל וגם דרך וואטס אפ. אני משתף אותו בדעותיי גם הם הן לא זהות לשלו אבל הכי חשוב ומעבר להכל - אני איש סודו, הוא מפקיד בידי לא פעם אינפורמציה רגישה וסודית בביטחון גמור שזה ישמר אצלי בלבד.
נקודת חוזק מרכזית נוספת היא הוותק הרב שרכשתי, במהלך השנים יצא לי להתעסק בלא מעט תחומים בעולם המשפט ייצגתי רשויות מקומיות וחברות, במקביל התנסיתי בעבודה כעורך דין חיצוני עבור הביטוח הלאומי. השנים הרבות בתחום וההתנסות בתיקים רבים ומגוונים פיתחו אצלי מכלול של יכולות רגשיות ורבליות ואינטלקטואליות, אין כמעט תיק שלא נתקלתי בו או בדומה לו בעבר, יש לי מנעד חזק של ניסיון וידע, את כל זה אני מביא איתי ללקוח.
האם חל שינוי משמעותי במקצוע מאז שאתה סיימת את הלימודים?
כיום יש עורכי דין צעירים שפותחים מיד משרד כעצמאים. כשאני הייתי עורך דין צעיר זה לא היה מקובל. היה ברור שצריך לצבור וותק ולהתבשל גם מבחינת הגיל וגם מבחינת ההבנה המקצועית והאנושית. כמו שברפואה אתה לא יכול להיות מנהל מחלקה מיד לאחר סיום הלימודים ככה זה גם אצל עורך דין.
ספר על הישג מקצועי שאתה גאה בו במיוחד
הגיע אלי לקוח שעבר חוויה של הכפשות בקבוצת פייסבוק בה היה חבר. מכיוון ש"המכפישן" הסתתר מאחורי פרופיל פיקטיבי נראה היה כי לא ניתן לתבוע איש.
בעבר כשעדין לא היו רשתות חברתיות, במקרה של הכפשות בעיתונות, ספרות או על מסך הטלוויזיה ניתן היה לתבוע את הכתב, העורך ואת המוציא לאור, על פי זה הוצאתי פסק דין תקדימי במסגרתו האחריות הוטלה על מנהל הקבוצה כי הוא זה שמחליט מה ימחק ומי יחסם, אנחנו זכינו במשפט ומנהל קבוצת הפייסבוק חויב לשלם ללקוח פיצוי משמעותי.
זה אחד המקרים הראשונים שהגיעו לפסיקה ולאחריה התבסס לי מוניטין בתחום, במהלך הבחירות לרשויות המקומיות, לא מעט מתמודדים פנו אלי ובקשו שאייצג אותם וגם התבקשתי להרצות על הנושא בפני הפעילים שנלחמים את מלחמותיהם הפוליטיות בעיקר ברשתות, במטרה שילמדו איך לא להסתבך...
עו"ד אילן גולדנברג עוסק במקרקעין, לשון הרע, עבודה, ירושות וצוואות וייפוי כוח מתמשך.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין