אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> אמנת הגישור הישראלית יוצאת לדרך

אמנת הגישור הישראלית יוצאת לדרך

מאת: רונן סטי, עו"ד | תאריך פרסום : 04/04/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

הגישור בישראל משמש כיום כהליך מוביל ליישוב סכסוכים. על-כך אין מחלוקת; בתי המשפט מעבירים תיקים רבים למגשרים ולמרכזי גישור חיצוניים ובד בבד מנהלים הליכי גישור פנימיים, נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק ושופטים רבים מובילים את דגל הגישור ונותנים את אמונם ביכולתו, ובינתיים חברות וגופים עסקיים רבים, מוסדות ציבור, יחידים ורבים אחרים ניסו את הגישור ובהצלחה.

מטרת הליך הגישור איננה לצמצם את העומס המוטל על כתפי השופטים - זו רק תוצאת לוואי ותו לא. הליך הגישור הנו שלב חיוני להידברות פורה אשר לא עלתה יפה באמצעות משא-ומתן ישיר. הגישור איננו רק הליך ליישוב סכסוכים - ערכיו מבטאים תרבות של דו-שיח והידברות, תרבות של הסכמה במקום לעומתיות, שיתוף פעולה במקום מאבק.

מציאות זו מחייבת שילובה של אמנה המביאה בפני הציבור את האפשרות לבטא את רצונו החופשי להשתתף בהליכי גישור ולאמץ את ערכיו של הליך זה. לצורך כך נוסחה אמנת הגישור הישראלית על-ידי המחבר יחד עם ד"ר דוד סילוורה** אשר נוסחה מוצג להלן:


"דרכים"

מיסודן של סילפר )ישראל( בע"מ ו"דרך גישור להסכם"

מומחים ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות

אמנת הגישור הישראלית

The Israel Mediation Pledge

הגישור משמש כאמצעי מוביל ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות -

ערכיו עומדים ביסודה של תרבות חיים של דו-שיח והידברות.

אנו, הח"מ, מכירים ביתרונות הגלומים ביישוב סכסוכים באמצעות הליך הגישור וחלופות .(Alternative Ways of Dispute Resolution) אחרות ליישוב סכסוכים

תרבות חיים המאמצת את ערכי הגישור עשויה לעודד את צמיחתו של המשק הישראלי ולהעצים את שיתוף הפעולה בין חבריו ובינם לבין משקי חוץ. שילוב ערכים אלו בחברה הישראלית עשוי לתרום לאיכותה כחברה המקדמת דרך של הידברות והסכמה.

אנו מעריכים כי יישוב סכסוכים באמצעות הליך הגישור או באמצעות חלופות אחרות ליישוב סכסוכים עשוי לשמור על מערכת יחסים תקינה בין הצדדים לאורך זמן, לחסוך בעלויות ובזמן יקרים, ולהניב פתרון אשר יענה על הצרכים האמיתיים והחשובים ביותר של כל אחד מאתנו.

אנו מאמינים כי פניה להליך הגישור או לחלופות אחרות ליישוב סכסוכים טרם פניה לערכאות השיפוט עשויים להניב במקרים המתאימים תוצאות טובות יותר לצדדים בפרט ולחברה בכלל.

אי לכך נכונים אנו, הח"מ, במקרה של סכסוך או מחלוקת עם מי אשר חתם על אמנה זו ושלא בא לסיומו באמצעות משא-ומתן ישיר, לפנות במקרים המתאימים להליך הגישור או לחלופות אחרות ליישוב סכסוכים טרם פניה לערכאות השיפוט.

אנו מעדיפים גישור

מועד _________________ שם החותם ותפקידו______________

חתימה וחותמת _________________

· כל הזכויות שמורות לעורכי האמנה, עו"ד רונן סטי וד"ר דוד סילורה, התשס"א - 2001.


נראה כי כיום במציאות בה בתי המשפט נושאים בעומס כמעט בלתי אפשרי עשויה תפיסת הגישור לתרום לשינוי מהותי בתפיסת החברה הישראלית; פניה להליכי גישור טרם משפט, ניהול משאים ומתנים על בסיס משלב במקום על בסיס תחרותי, הקשבה כנה לדברי הזולת, כבוד הדדי והערכה של כלל האינטרסים העומדים בבסיס ההידברות עשויים להוביל להסכמה בין כוחות השוק השונים ולייתר את הצורך בפנייה מרובה לבתי המשפט.

כאשר מתגלעים מחלוקת או סכסוך בין צדדים הם מחפשים פתרון, פתרון הוגן. הם אינם מחפשים לנהל דיונים משפטיים על פני שנים ולממן עלויות עורכי-דין - כל אלו מהווים רק אמצעי, "גשר לפתרון. הבעיה היא כי במקרים רבים מתגלה לצדדים כי הם פוסעים על פני "גשר" מפחיד מאד החובק באי-וודאות רבה; מסע זה מחייב אותם להתמודד לעתים עם צווי עיקול ומניעה זמניים בלתי צפויים, הוא מחייב אותם למסור תצהירים תחת אזהרה ולהיחקר עליהם, הם צריכים להתמודד עם התדמית הסביבתית של "מנצח - מפסיד" במשפט ובסופו של דבר הם צריכים להתמודד עם תוצאות ההכרעה כעבור זמן רב. תוצאות ההכרעה בפרט ותוצאות ניהול המשפט בכלל אינן תואמות פעמים רבות את ציפיותיהם, לפחות את ציפיותיו של אחד מהם.

מציאתו של פתרון הוגן המבוסס על אמות מידה אובייקטיביות עשוי להימצא בהליך הגישור וזאת, בסיועו של מגשר מקצועי. מגשר מיומן עשוי לחשוף עם הצדדים את הצרכים האמיתיים והחשובים ביותר שלהם, הוא עשוי לבחון עימם ובסיוע בעלי כוחם את הסיכויים והסיכונים במשפט לנוכח ההתפתחויות בהליך הגישור, הוא עשוי לסייע להם ביצירת אופציות התואמות את האינטרסים החשובים שלהם - כל זאת לא ייעשה בבית משפט.

נכון, לא כל המקרים מתאימים להליך הגישור אך רבים מהם מתאימים גם מתאימים. לא פעם נתקל המגשר בסירוב מצד מי מבאי-כוחם של הצדדים. אין למגשר את האפשרות ולא את הזכות לקבל נימוקים באשר לדחיית הליך גישור;

1. קיימת טענה כי מקצוע הגישור עשוי לקפח את פרנסת עורכי-הדין ומשכך אין אינטרס לכאורה לעורך-הדין להציע ללקוח שלו את אפשרות הגישור טרם משפט ומשנתקבלה הפנייה מבית המשפט יש בידו כדי להציג את הליך הגישור בדרך אשר מרשו יסרב ואף יסרב בתוקף להשתתף בהליך מסוג זה. לכאורה, הגישור אכן עשוי לתפוס נתח מפרנסת עורכי-הדין אך מכאן אין להסיק כי זו הסיבה לכך שמי מהם מתנגד להליך הגישור, מה עוד שמערכת השיפוט מעודדת הליך זה. בכל מקרה נראה כי הגישור הולך ותופס את מעמדו המקצועי וזהו רק עניין של זמן, ולא רב לדעת המחבר, עד שמשרדי עורכי-דין רבים ימצאו לנכון להכשיר עורך-דין אשר ילווה הליכי גישור ו/או ינהל הליכי גישור במשרד. נראה כי קצב התפתחות הגישור, על אחת כמה וכמה לנוכח הגישה המצדדת בגישור חובה של גורמים שונים תביא להתפתחות בכיוון זה.

2. טענה אחרת הינה כי הואיל ומודעות עורכי-הדין לתפקידו של הליך זה מעטה לא נשקלים על-ידם שיקולים נכונים בעת קבלת החלטה אם לפנות להליך הגישור, אם לאו. אכן, נדרשת הבנה של מהות ההליך הן של עורכי-הדין המלווים הליכים אלו והן של הלקוחות. ללא הכשרה מתאימה או הבנת מהותו של ההליך, התנאים המתאימים לניהולו ודרך השתתפות בו ייתכן כי יפלו החלטות לא מקצועיות אשר יקשו על מיצוי סיכוייו.

3. ניתן גם לחשוב על האפשרות כי הסכמה לגישור מעמידה את מי מהצדדים כחלש, כביכול ברצונו ו/או בכוונתו להסכים לפשרה במקום לעמוד על "צדקתו" בבית המשפט.

אמנת גישור עשויה לסייע בפריצת דרך חדשה והשרשת ערכי הגישור בחברה, לרבות בקרב הקהילה המשפטית בישראל. תפקידה של האמנה בראש וראשונה הנו להטמיע את ערכי הגישור בחברה הישראלית ובכלל זה בקהילת המשפט. בכוחה של אמנה כזו, אליה הצטרפו גורמים מובילים במשק הישראלי, עסקיים ציבוריים ואחרים לקדם באופן משמעותי את הליך הגישור בארץ:

א. הצטרפות גופים מרכזיים במשק הישראלי לאמנה המשלבת את ערכי הגישור עשויה לאותת לכלל המשק ולקהילת המשפט על גישת הגורמים המרכזיים לתפיסה חדשה זו.

ב. עידוד המדינה את הקהילות השונות לתת יד לאמנה לאומית-חברתית המשלבת את ערכי הגישור והשרשתם בחברה הישראלית תאיר באור חיובי את ניהולם של הליכי גישור כהליכים המייצרים פתרונות הוגנים המבוססים על עוצמה ולא על חולשה של מי מהצדדים.

ג. קהילת המשפט תתארגן בדרך המתאימה לספק שירותי גישור לנוכח חשיבותו של הייעוץ וההבנה המשפטיים הנדרשים לשם ניהולו של הליך גישור מקצועי. יחד עם זאת, מלאכה זו תיערך בשיתוף פעולה או לצד מגשרים שאינם עורכי-דין בנסיבות ובדרך המתאימה, לדוגמא, בסכסוכים שונים בקהילה.

אמנה ליישוב סכסוכים שזכתה להצלחה רבה בארה"ב נערכה בשנת 1984 ע"י הארגון ה -

The Corporate) שפרסם את אמנת התאגידים Institute for Dispute Resolution - CPR אשר נחתמה על-ידי 4,000 ויותר חברות שהכירו בכך, שבסכסוכים רבים עשויה גישה (Pledge של יישוב סכסוכים לחסוך בעלויות ולהיות יעילה יותר מאשר הפנייה המסורתית לערכאות. לפיכך, התחייבו החתומים על האמנה לבחון טרם פנייה לערכאות האפשרות לפתרון הסכסוך בדרכים חלופיות.

אמנה נוספת בתחום זה אשר זכתה לאמון הציבור הינה אמנת פירמות עורכי הדין

של ארגון זה משנת 1991 עליה חתמו יותר מ - 1,500 משרדי עו"ד, ((The Law-Firm Pledge וביניהם משרדים בכירים ביותר בארה"ב. על פי אמנה זו התחייבו החותמים, מתוך הכרה ביתרונות החלופיים לניהול הליך שיפוטי בערכאות, לדאוג לכך שעורכי-דין מתאימים במשרד יידעו על דרכים חלופיות לפתרון סכסוכים וכי במקרים המתאימים יבחן עורך הדין האחראי עם הלקוח את זמינותן של האפשרויות לפתרון סכסוכים, והלקוח יוכל להחליט החלטה מודעת אם להעדיף שירותים אלה אם לאו***.

נכון להיום נכלל הליך הגישור בהוראת תיקון לסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984 והתקנות שנתקנו על פיה. הוראה זו מתייחסת לעניות דעתו של המחבר לתיקים המופנים על-ידי מערכת בתי המשפט בלבד ולא לסכסוכים טרום משפט. ראוי כי הגישור ימצא עצמו כאמצעי ראשוני ליישוב סכסוכים ולא חלופי, שכן בית המשפט מכריע בסכסוכים ובכל מקרה מקומו בשרשרת הסכסוך לאחר הגישור ולא לפני הליך הגישור. ראוי גם ראוי כי המחוקק יתן דעתו לחקיקת "חוק הגישור הישראלי" אשר יאפשר ניהול הליכי גישור טרום משפט - סיומם בהסכם יקבל תוקף של פסק-דין על-ידי בתי המשפט. חקיקה ברוח זו היא זו שתביא למיסוד הליך הגישור. אין ספק כי לחקיקה זו תהא השלכה מקיפה על גישת הקהילה המשפטית לסכסוכים וליישוב סכסוכים. קהילה זו תיקח חלק חשוב במתן פתרון יעיל ללקוחות המעונינים למצוא פתרון הוגן ומבוסס ולהימנע מניהול הליכים משפטיים לטווח ארוך. אמנת הגישור עשויה לסייע בקידום נושא חשוב זה.

הגישור הנו מקצוע. ואם טרם ניתנה הדעת על כך הרי הגיע הזמן. ניהול הליך גישור מקצועי ומיומן איננו נבנה מקורס יסוד בן 40 או 60 שעות אקדמיות. הועדה המייעצת למנהל בתי המשפט לעניין פישור עשתה עבודתה נאמנה והרבה יותר מכך לנוכח ההתנגדויות הרבות אשר היו להליך הגישור בתחילת דרכו מטעם גורמים שונים. המלצות הועדה למעשה היוו את נתיב הפריצה של הגישור בישראל והינן בסיס לקליטתו רחבת ההיקף. יחד עם זאת, המציאות בשטח, דווקא בתחום יישוב סכסוכים פרי הפניית בתי המשפט אשר נמצאים בשלבים מתקדמים, מחייבת לעניות דעתו של המחבר הכשרה מקיפה מעבר להכשרה הבסיסית הקבועה בתקנות בתי המשפט )מינוי מפשר(, התשנ"ו - 1996. ניהול הליך גישור מחייב הטמעה עמוקה יותר של כלי הגישור, הוא מחייב ליווי מקצועי עיוני ומעשי, הוא מחייב התמחות וגישור לצד מגשר מנוסה, הוא מחייב לימודים מקיפים יותר. האחריות המוטלת על כתפי המגשר עצומה, גם אם איננו בעל סמכות הכרעה כלשהי. בסופו של דבר, היה והמגשר איננו מיומן במידה הנדרשת למצות את סיכויי הגישור הופך הגישור לגשר לקראת מאבק בבית המשפט ואפילו מאבק ב"הכשר" מסוים שהרי הליך הגישור תם ונשלם. אמנת גישור עשויה לקדם את הטמעת הליך הגישור כמקצוע, כהתמחות מרכזית בין אם משפטית או פנים-אירגונית וחברתית.

ניהול הליך הגישור מחייב ניהול הליך מובנה מחד וגמיש אידך; על המגשר לערוך הכנה מתאימה להליך הגישור הכוללת את יצירת הקשר עם הצדדים והיערכות מנטלית מתאימה להליך הגישור. בהמשך, עליו לפתוח ולהסביר את כללי הליך הגישור כאמור בכללים שנתקנו בדין. הבנת הסכסוך ויכולתו של המגשר למסגר אותו ולנסח בדרך מסודרת את נושאי הגישור הינה את (to manage) הכרחית - בלעדיה יתנהל הגישור כמרקחה. על המגשר מוטלת האחריות לנהל הליך הגישור ומשכך הוא צריך לערוך עם הצדדים את סדר הדיון בנושאי הגישור. כעת, מתקדם המגשר וחושף עם הצדדים את האינטרסים העומדים מאחורי רוחות המאבק של הסכסוך ומסייע להם ביצירת פתרונות מתאימים. מלאכה זו הינה מלאכת מחשבת המחייבת עבודה עם טכניקות מקצועיות מתקדמות. היא איננה מבוססת על רעיון הפשרה. היא איננה פרי של חיוכים וסימפטיה.

היא תוצאה של לימוד וניסיון מקצועי. ובזאת לא די. על המגשר לבחון, בסיועם של עורכי הדין, מהן החלופות לגישור שכן מטרת הגישור הינה השגת פתרון טוב יותר מאשר כל חלופה אחרת. בהמשך יבחרו הצדדים את האופציה המתאימה ביותר מבין האופציות שהועלו. לעתים, יהיו אלו שתי אופציות קרובות שטרם נפגשו. על המגשר יהא במקרה זו לסייע בניהול המשא ומתן המשלים לקראת הסכמה ובסופו של דבר להעלות על פני הסדר גישור את הסכמות הצדדים****.

על המגשר חלה גם אחריות מקצועית כאמור בכללי הדין. ספק רב עד כמה נלמדה אחריות זו בקפידה, אם בכלל בקורסי היסוד בגישור עד היום. מגשר שאיננו מכיר ו/או מבין כהלכה את חובותיו וחסינויותיו חשוף לסיכונים משפטיים אישיים שכן ניהול הליך גישור בתיקי בתי המשפט חוסה תחת חוק ודין הקובעים כללים לניהול ההליך, לרבות כללים אתיים.

הרהורים אלו מעלים ללא ספק את הצורך החיוני בשעה זו בכינונה של אמנה חברתית לאומית אשר תשלב את ערכיו של הליך הגישור. זו איננה זכות כי אם חובה. זהו צורך השעה ויפה שעה אחת קודם.

אמנת הגישור הישראלית עמדה לצאת לפני מספר ימים אך הואיל וממש עובר ליציאתה נודע למחבריה כי החלה עבודה לכינונה של אמנה חברתית לאומית המשלבת את ערכי הגישור הוחלט על ידם כי אמנת הגישור הישראלית תוצג בפני הציבור כהצעה וכ"מסמך עבודה" שאיננו לחתימה והצטרפות אלא לעיון והבעת דעה מקצועית ואישית הן על הצורך באמנת גישור והן באשר לנוסחה של אמנת הגישור הלאומית.*****

התגובות לאמנה יועברו לגורמים אשר ייקחו חלק פעיל בעריכת האמנה החברתית ומי יתן והיא תזכה לראות אור בקרוב.


* עו"ד רונן סטי הנו מחבר הספר "דרך גישור להסכם" בהוצאת "דרכים", התשס"א - 2001. עו"ד סטי הנו המנהל המקצועי ומדריך ראשי של "דרכים" מיסודן של סילפר ישראל בע"מ ו"דרך גישור להסכם" - מומחים ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות. עו"ד סטי מגשר בגישורים עסקיים וביחסי עבודה, מנחה בקורסי הכשרה למגשרים וכן חבר בצוות המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי-הדין ויו"ר ועדת מחקר ופיתוח של עמותת מגשרי ישראל.

** ד"ר דוד סילוורה הנו דוקטור במדעי המדינה ומרצה בתחום זה, נציג ציבור ומגשר ומפשר בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. ד"ר סילוורה הנו מחבר הספר "צומת מזרח - מערב" )הוצאה זב"ם 1989( ומנכ"ל סילפר )ישראל( בע"מ, השותפה להקמת פורטל הגישור ד"ר סילורה מכהן כמדריך ראשי ומנהל .www.sulcha.co.il - הישראלי הראשון בארץ, סולחה אקדמי בקורסי היסוד של "דרכים" וכן משמש כיועץ לגישור של הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדיות בישראל. יצויין כי הוצאת הספר "דרך גישור להסכם" הינה הוצאה פרטית ואיננה קשורה בכל דרך עם "דרכים" האמונה על העברת קורסי גישור והכשרת מגשרים המשלבים את הספר "דרך גישור להסכם".

*** אמנות התאגידים ופירמות עורכי-הדין פורסמו ברשות ארגון ה

בספרו של עו"ד רונן סטי, "דרך גישור - Institute for Dispute Resolution - CPR להסכם", הוצאת "דרכים", התשס"א - 2001 בעמ' 413-415.

**** ראה שם, חלק שמיני, שלבי ניהול הליך הגישור עמ' 183-390.

***** תגובות לאמנת הגישור הישראלית ניתן להעביר באמצעות פורטל הגישור הישראלי - סולחה

.www.sulcha.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ