אם שניתקה קשר עם ילדיה חויבה ב-20% מהמזונות

האם חוותה משבר נפשי בעקבות מחלה קשה בה לקתה. היא טענה שמצבה הכלכלי גרוע ושבזבזה מאות אלפי שקלים שקיבלה ממכירת הדירה אך ביהמ״ש התרשם אחרת

בית המשפט למשפחה באשדוד הכריע לאחרונה בסכסוך מזונות בין בני זוג, הורים לשלושה ילדים (אחד מהם בגיר ושניים קטינים). בני הזוג התגרשו ב-2017 ומאז האב מגדל את הילדים לבדו. הוא תבע מהאם מזונות וטען כי היא קיבלה סכום משמעותי ממכירת הדירה ועליה להשתתף בהוצאות במקום לנהל אורח חיים ראוותני. למרות טענות האם כי הסכום ירד לטמיון היא חויבה ב-600 שקל עבור כל אחד משני הילדים הצעירים. 

בתביעה שהגיש ב-2018 סיפר האב שמאז הגירושין האם ניתקה קשר עם הילדים והוא דואג לבדו לכל צרכיהם. לדבריו, לנוכח הסכום המשמעותי שקיבלה ממנו האם תמורת חלקה בדירה (820,000 שקל) עליה להשתתף במזונות הילדים. לדבריו, בהעדר זמני שהות בין האם לבין הילדים יש להשית עליה חיוב בשיעור 85%. 

האם טענה כי עם פרוץ המשבר האב הסית את הילדים כנגדה, דבר שפגע בה ובהם. לגרסתה, האב עורך דין מוערך ובעל כושר השתכרות גבוה, בעוד היא חסרת כל. 

היא הוסיפה כי את הכספים שקיבלה ממנו בגין חלקה בדירה, איבדה לחלוטין בשל השקעה כושלת לטובת עסק שקרס, כיסוי חובות והוצאות מחייה שוטפות. 

האם הדגישה שהיא מתמודדת עם מחלת נפש ומצבה הנפשי רגיש ביותר. היא ציינה שמאז 2014, המועד בו התגלתה אצלה המחלה הקשה, לא עבדה ואינה מסוגלת לעבוד. כמו כן היא ציינה שאין לה השכלה והיא מתמודדת עם חובות גדולים כך שאין לה מנין לשלם מזונות.

מכונית חדשה

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה באשדוד, השופטת ענת אלפסי, כתבה כי הואיל והילדים עברו את גיל 6 יש לפסוק את מזונותיהם בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבע״מ 919/15. משמעות הדבר היא כי שני ההורים חבים במזונות ילדיהם הקטינים, בשים לב לצרכי הילדים, לחלוקת זמני השהות וליחס שבין הכנסותיהם הפנויות של ההורים. 

השופטת קבעה שהכנסתו הפנויה של האב עומדת על סך של 5,800 שקל בחודש, כי בחשבונו עוד 1.5 מיליון שקל המיועדים לרכישת דירה ובבעלותו משרד עורכי דין ששוויו לפחות 350,000 שקל וכן אופנוע בשימוש הבן ומכונית שרכש לבת זוגו. 

באשר למצבה של האם קבעה השופטת כי חרף טענותיה בדבר מצבה הכלכלי הדחוק היא רכשה מכונית חדשה בשווי 140,000 שקל. עובדה זו מלמדת כי מצבה הכלכלי טוב מהנטען על ידה ואפשר שחלק ניכר מהכספים שקיבלה תמורת הדירה מוחזקים אצל מי ממכריה או בני משפחתה. 

עוד קבעה השופטת כי גם אם משך פרק זמן מסויים כספים שקיבלה האם תמורת הדירה שימשו לצרכי מחייתה ואף לצרכי הקמת עסק קטן, וגם אם חלק מכספים ירדו לטמיון בשל השקעה עסקית זו או אחרת, עדיין אמורים היו להישאר בידיה לפחות כ- 500,000 שקל. 

בנסיבות אלה ובהתחשב בזמני השהות (שלא קיימים ביחס לאם) קבעה השופטת שהיקף החיוב של כל אחד מההורים יעמוד על 80% לאב ו-20% לאם. 

עוד קבעה השופטת כי הוצאות הילדים הקטינים עומדות על 6,000 שקל לשניהם כך שהיקף החיוב של האם יעמוד על 600 שקל לכל ילד ממועד הגשת התביעה ועד הגיעו לגיל 18.

לא ניתן צו להוצאות.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.