אם שמונעת קשר בין האב לילדים תחויב להתגרש: ״התנהגות של רוע״

בית הדין הרבני הגדול מתח ביקורת חריפה על אישה שחיה בנפרד מבעלה מזה כ-4 שנים. הדיינים דחו את ערעור האישה על חיובה לקבל גט והנחו את בית הדין האזורי לפעול להעברת המשמורת לאב.

בנובמבר 2017 קיבל בית הדין הרבני תביעת גירושין שהגיש בעל נגד אשתו וקבע שהאישה חייבת להתגרש על אף דרישתה לשלום בית. ערעור שהגישה האישה נדחה לאחרונה בפסק דין נוקב של בית הדין הרבני הגדול. ״האישה ממשיכה להכות בכל כוחה את בעלה יום יום ושעה שעה בכך שהיא מונעת ממנו קשר עם ילדיו״, כתבו הדיינים.

בני הזוג חיו יחד קצת יותר משנה לפני שעברו לגור בנפרד. בהחלטת בית הדין האזורי שחייבה את האישה להתגרש נכתב שהיא מונעת מבעלה באכזריות לראות את ילדיו וכי בין הצדדים תהום עמוקה, לה אחראית בעיקר האישה. בית הדין הגיע למסקנה שיש בסיס לטענת ״מאיסות״ מצד הבעל והתנהגות של רוע מצד האישה.

בערעור על ההחלטה שהגישה האישה לבית הדין הרבני הגדול היא עמדה על סירובה לקבל גט ואמרה שהיא רוצה לחזור לחיות יחד עם בעלה בשלום בית.

האישה הביאה לתמיכה בעמדתה המלצות מומחים שניתנו לפני כ-4 שנים וכן החלטה קודמת של בית הדין האזורי בה נכתב שיש לנסות להחזיר את הצדדים לחיות יחד בשלום.

שנאה וקנאה

אך הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז דחו את הערעור. הם כתבו שעיון בבקשות ובתגובות של בני הזוג מגלה את עומק הריחוק ביניהם ואין ספק שהבעל מאס באישה.

לדבריהם, לא ברור מה רצונה האמיתי של האישה ומה מטרתה בסירובה להתגרש וייתכן שמדובר בהתנגדות טקטית במטרה להגיע להישגים כלשהם.

הדיינים ציינו שאין ספק ששלום בית לא יושג בין הצדדים והתנהלות האישה מזיקה לשניהם ובוודאי פוגעת בילדים. כמו כן, לא ברור אם הצעות המומחים לשלום בית שניתנו לפני מספר שנים היו מעשיות שכן כבר אז העלתה האישה טענות קשות נגד בעלה המטילות ״צל כבד״ על תום ליבה.

לדבריהם, בכל מקרה אף אם היה סיכוי לשלום בית בעבר, כיום הסכסוך העצים ולא מדובר באפשרות מעשית.

עוד כתבו הדיינים כי לפי ההלכה בני זוג שחיים בנפרד למעלה מ-18 חודשים – כופים עליהם גט על בסיס ההנחה שאין תקנה ליחסים ביניהם. לדבריהם, במצב של פירוד כה ממושך יש להניח שהצדדים לא חפצים זה בזה אלא מונעים מטעמים אחרים של שנאה וקנאה וחובה לכפות עליהם את הגירושין כדי שלא יחטאו בקיום יחסים מחוץ לנישואין. ״אין טעם לעסוק בהחייאה מלאכותית לפגרים מתים״, כתבו.

בסוף דבריהם הדגישו הדיינים שהאישה ממשיכה ״להכות בכל כוחה״ את בעלה יום יום ושעה שעה בכך שהיא מונעת ממנו קשר עם ילדיו. ״מכות נפשיות הכואבות לא פחות ואף יותר ממכות פיזיות״. בנסיבות אלה, אי אפשר להאמין לדבריה כי היא רוצה שלום בית שכן היא כ״טובלת ושרץ בידה״.

הדיינים החזירו את התיק לבית הדין האזורי להמשך ההליך והעברת משמורת הילדים לאב תוך הבטחת הסדרי הראייה ״ביד תקיפה״ בתקופת הביניים.

האישה חויבה בהוצאות של 5,000 שקל.

• ב״כ המערערת: עו"ד משפחה משה יצחק אוסדיטשר ועו"ד אביגדור קולה
• ב״כ המשיב: עו"ד שולמית אלדן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין