יש כלים להתמודד עם "מחלת" המורים והגננות

פסק דין חדש קובע כי מעסיק רשאי להטיל ספק באישור מחלה ולבקש להעמיד את העובד לבדיקת רופא. האם זה הפתרון להפרת צו המניעה נגד השביתה? עו"ד מסבירה

בימים האחרונים התמודדה מערכת החינוך עם שביתה מתוחכמת – מורים רבים נעדרו מהעבודה בטענה שהם חולים, אך בפועל מדובר היה במחאה מאורגנת תוך שימוש באישורי מחלה כאמצעי לשביתה. אמנם החוק מתיר לעובד להיעדר מעבודתו עקב מחלה, אך מה קורה כשהמחלה היא רק "על הנייר"?

פסק דין עדכני של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ממרץ האחרון, עוסק בדיוק בשאלה הזו. באותו מקרה עובדת הציגה אישורי מחלה ממושכים, אך התברר כי בפועל המשיכה לעבוד בעסק מתחרה. השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד קבע כי מדובר בהתנהגות חסרת תום לב, וכי העובדת ניצלה את מנגנון המחלה כדי להתחמק משימוע – ובכך למעשה הביאה לסיום עבודתה ביוזמתה.

לפי התקנות, אישור מקופת חולים אינו חושף את סיבת המחלה, וזאת על מנת לשמור על פרטיותו של העובד. אלא שכיום, הוסבר בפסק הדין, ניתן להוציא אישור כזה במהירות דרך האפליקציה – בלי לפגוש רופא – דבר שמקל מאוד על מי שרוצה להיעדר מהעבודה ב"דרך יצירתית", ומקשה על המעסיק להוכיח שמדובר בתרמית.

ואולם כאשר מתעורר חשד סביר – כמו עיתוי חשוד של היעדרות סמוך לשימוע, או תיעוד של העובד בפעילות שלא מתיישבת עם מחלה – המעסיק יכול לבקש בדיקה נוספת. בפסק הדין נקבע שגם אם האישור ניתן על-ידי קופת חולים, בנסיבות מיוחדות – כמו חשד למחלה מבוימת – יש לשקול לאפשר למעסיק להפנות את העובד לבדיקה אצל רופא מטעמו.

חשוב להדגיש שלא מדובר בפסיקה של בית הדין הארצי המחייבת ערכאות אחרות, אך היא עדיין עשויה להשפיע על מגמת ההכרעה בעתיד.

ומה לגבי שביתות בתחפושת?

כאשר קבוצה של עובדים נעדרת "במקרה" באותו הזמן, והדבר מתברר כמחאה קולקטיבית במסווה של מחלה – מדובר בהתנהלות פסולה שיכולה להיחשב כהפרת משמעת. במקרים כאלה, בית הדין רשאי להוציא צו מניעה נגד המשך ההיעדרויות ולחייב את העובדים לשוב לעבודה. הפרת הצו עלולה להוביל לסנקציות אישיות, לרבות פגיעה בשכר, שלילת ימי מחלה, ואף פיטורים.

במה מסתכן עובד המשתמש באישור מחלה פיקטיבי?

מהצד המשפטי, עובד שמנצל לרעה את זכות ההיעדרות עקב מחלה חושף עצמו לשלל סנקציות, בהן:

• שלילת דמי מחלה – בהתאם להוכחות או ראיות סותרות, המעסיק יכול לסרב לשלם על ימי המחלה.

• נקיטת צעדים משמעתיים – לרבות שימוע, נזיפה או פיטורים. במקרים חמורים, הדבר עלול להיחשב כהתפטרות מצד העובד (ולשלול פיצויי פיטורים).

• פגיעה בזכויות סוציאליות – למשל: אובדן זכאות לדמי הבראה, חופשה או מענקים.

• חשיפה לתביעה אזרחית מצד המעסיק – אם יוכח שהעובד פעל בכוונה לגרום נזק (כגון עבודה במקביל אצל מתחרה).

• במקרה של הפרת צו בית דין – ניתן להגיש בקשה לסנקציות בגין בזיון בית המשפט (אם כי מדובר בדרך כלל בכלי שמופעל רק במקרים קיצוניים ומוכחים).

זכות - לא חסינות

היעדרות עקב מחלה היא זכות – אבל לא חסינות. שימוש פסול באישורי מחלה, בין אם לצרכים אישיים או ככלי שביתה סמוי, עלול להתברר כהפרת אמון חמורה. לבתי הדין לעבודה יש כיום כלים להתמודד עם תופעה זו, והעובדים – ראוי שיזכרו: החוק שומר על החולים, לא על מי שעושה את עצמו.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.