היועמ"ש לממשלה התנגדה, אך שופטי המחוזי שללו חשש מפני הורות משולשת לאור העובדה שתורם הזרע אנונימי
אושר בשתי ערכאות: אישה שהביצית המופרית שלה הושתלה ברחם זוגתה תוכר כאם התינוקת, בנוסף לאם היולדת. השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שאין לשלול מהאם הגנטית את אימהותה רק בשל החשש מפני הורות משולשת הכוללת את תורם הזרע. סגן הנשיא שאול שוחט והשופטת עינת רביד הצטרפו לפסק דינו.
האם הגנטית, שהביצית שלה הופרתה באמצעות תרומת זרע, ניהלה בעבר זוגיות עם האישה שברחמה הושתלה הביצית ושילדה את התינוקת. התהליך, שבוצע בקפריסין, נעשה כחלק מהחלטתן המשותפת דאז להביא ילד לעולם. אלא שבמהלך ההיריון השתיים נפרדו ובמאי 2021 הגיחה התינוקת לעולם.
חודש לאחר מכן הגישו בנות הזוג לשעבר תביעה להצהיר על האם הגנטית כאמה של התינוקת, יחד עם האם היולדת. התביעה התקבלה בנימוק שזכות האם הגנטית להכרה באימהות "מובנת מאליה", וכי הנטל לשלול את ההורות במקרה כזה, שהינו כבד ביותר, מוטל על מי שמתנגד להורות.
ואכן, היועצת המשפטית לממשלה שהתנגדה לקביעת בית המשפט למשפחה, הגישה ביוני 2022 את הערעור למחוזי. היועמ"ש, שיוצגה באמצעות עו"ד אורלי לוי מנצור, טענה כי קיומה של זיקה גנטית לא מקנה באופן אוטומטי מעמד של הורות. לשיטתה ככל שתוכר הורות האם הגנטית זה עלול ליצור פתח ל'הורות משולשת' – במקרים שבהם תורם הזרע יהיה ידוע – דבר שאינו אפשרי בדין הישראלי.
מנגד טענו האם הגנטית, שיוצגה באמצעות עו"ד שמואל מורן, והאם היולדת, שיוצגה באמצעות עו"ד טלי בן יקיר, כי הזיקה הגנטית – יותר מכל זיקה אחרת – היא היוצרת הורות, ולכן לאם הגנטית זכות בסיסית וטבעית לאימהות על הפעוטה. לשיטתן, התנגדות היועמ"ש לזכות זו היא פוגענית, מפלה ומפרה זכויות אדם בסיסיות.
הורות פונקציונאלית
תחילה הבהיר השופט שילה כי הזיקה הגנטית אכן מהווה את הבסיס המרכזי להקניית מעמד של הורות. מנקודת מוצא זו, בחן השופט את יתר טענות היועמ"ש.
אשר לחשש מפני הורות משולשת, הוא שלל אפשרות כזאת: "מאחר שבמקרה דנן תורם הזרע הוא אנונימי, לא נוצרת 'תחרות' עם בעל זיקה גנטית נוסף – האב – ואין כל חשש להיווצרותה של הורות משולשת שלא מוכרת בדין הישראלי".
בהקשר לכך צינן השופט את החשש מפני "תחרות הורית" במקרה שהתורם ידוע, שכן הכרה בהורות האם הגנטית מתבצעת כחלק מהליך משפטי הכולל דרישה וחקירה מעמיקות, ובמסגרת זו בית המשפט יוודא שמדובר בתורם אנונימי טרם מתן ההכרה.
בנקודה זו, ועל רקע פרשת החלפת העוברים ב'אסותא' אשר הביאה לקדמת הבמה את שאלת מעמד האם היולדת לעומת זו הגנטית, הציע השופט לאמץ את גישת אחד מדייני ביה"ד הגדול ל"הורות פונקציונאלית". מדובר באסכולה הגורסת שאין לראות בהורות כעניין אבסולוטי אלא כזה המשתנה בהתאם לנסיבות העניין.
המשמעות היא שאין להעדיף הורות של אם יולדת על פני זו הגנטית. ייתכן שלעניין מסוים תגבר הראשונה ואילו לעניין אחר תוכר גם האחרונה כאם לכל דבר, כאשר מעל לכל מרחף עקרון טובת הילד.
עקרון זה לדברי השופט אף מצריך שלא ליצור עדיפות משפטית כלשהי לאחת האימהות על פני רעותה. לדבריו, הכרה באחת מהן רק מכוח צו הורות פסיקתי עלולה לגרום למעמד נחות יותר שלה בעיני הילד, ויש למנוע זאת.
לפיכך נקבע בהסכמת כל חברי המותב שהערעור יידחה. היועמ"ש חויבה בהוצאות בסך 20,000 שקל.
- ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד אורלי לוי מנצור
- ב"כ האם הגנטית: עו"ד שמואל מורן
- ב"כ האם היולדת: עו"ד טלי בן יקיר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין