אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> איפה הילד – מבט נוסף על משמורת משותפת

איפה הילד – מבט נוסף על משמורת משותפת

מאת: ד״ר עו״ד פנינה בכר | תאריך פרסום : 22/06/2018 11:02:00 | גרסת הדפסה
ד״ר עו״ד פנינה בכר (צילום: שרונה גיא)

בתקופה האחרונה הולכת וגוברת ״הפופולאריות״ של הסדרי משמורת משותפת וניכר כי שירותי הרווחה מכוונים להשגת הסדרים אלו בתסקיריהם, ללא קשר לגיל הילדים. כשמדובר בפעוטות מתחת לגיל 6 שהוריהם מסוכסכים, ההשפעה של הסדר כזה על התפתחותם עלולה להיות קשה.

בחודש הבא תחלוף שנה מאז ניתן פסק הדין שחולל כמעט מהפכה בזמני שהות (הסדרי ראייה) ומזונות. ביולי 2017, בהרכב של שבעה שופטים ניסח בית המשפט העליון מחדש את אופן חיוב דמי המזונות ובהתאמה הביא לגל של דרישות לשינוי הסדרי ראייה ולקיום משמורת משותפת (בע״ם 919/15 ו- בע״ם 1709/15).

כתוצאה מפסק הדין ומתהליכים שהחלו עוד קודם לכן בחברה הישראלית ובתא המשפחתי, המשמורת המשותפת נתפסת כיום אצל רבים כדרך המלך.

למשמורת המשותפת היבטים חיוביים רבים אך יש שמנצלים את המצב החדש כדי להימנע מתשלום מזונות. אך גם אם לא נטיל ספק בכוונת ההורה, חשוב להטיל זרקור על חייו של הילד, במיוחד כשמדובר בפעוטות עד גיל 6.

איך נראים חייו של פעוט אשר תסקיר פקידת הסעד המליץ כי הוריו יקיימו הסדרי שהות במתכונת של משמורת משותפת? מה עובר על פעוט שבהמלצת תסקיר פקידת הסעד נקבע שישן לסירוגין לילה בבית אביו ולילה בבית אמו תוך התעלמות מעוצמת הקונפליקט ביניהם?

משמורת משותפת כמדיניות של שירותי הרווחה

שירותי הרווחה מקדמים בפועל מדיניות של הורות שוויונית למרות שהמחוקק לא ביטל את חזקת הגיל הרך. על מדיניות זו בקרב שירותי הרווחה ניתן ללמודממאמרה של איריס ברנט "שינויים חברתיים, תסמונת "ההורה המנכר" ותהליכי קבלת החלטות בנושא משמורת". הכותבת מציינת כי למרות שחזקת הגיל הרך לא שונתה, פקידי סעד מקדמים מדיניות של הורות שוויונית גם לילדים מתחת לגיל 6 (ראו גם תלה״מ 55746-03-17). מדיניות זו אינה מתיישבת עם דבר המחוקק ואף לא עם אותו פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון.  

מדיניות זו, כשמדובר בהסדרי שהות לפעוט מתחת לגיל 6, נשענות ככל הנראה בין השאר על מאמרים כגון ״אמא, אבא, ומה אתי? אני זקוק לשניכם״ שנכתב ע״י תרצה יואלס ואבי שגיא –שוורץ, שם קבעו הכותבים נחרצות כי ״יש לבטל את חזקת הגיל הרך, המושתתת על דוקטרינה פסיכולוגית מיושנת ולא נתמכת מחקר...״

גידול פעוטות בין שני בתים

בשונה ממדיניות שירותי הרווחה, עיון במחקרים מהשנים האחרונות אינו תומך בטלטול פעוט שגילו מתחת לגיל 6 בין בתי הוריו מדי לילה, בעיקר כשהסכסוך בין ההורים נמצא בעצימות גבוהה.

כך למשל, דוח מיוחד של משרד המשפטים האוסטרלי משנת 2010, המתבסס בין היתר על מחקר שנערך בקרב 10,000 משפחות, מצביע על כך שמשאבים חינוכיים ותעסוקתיים, קירבה גיאוגרפית ויחסי גומלין בין ההורים, כגון כבוד הדדי וגמישות, מהווים מרכיב משמעותי המשפיע על האופן בו יקבל הפעוט הסדרי משמורת משותפת. בדוח נכתב כי ילדים מתחת לגיל שנתיים שגדלים תוך מעבר תכוף בין שני הבתים והוריהם נמצאים בסכסוך חריף נמצאו עצבנים וחרדים יותר והפגינו רמות גבוהות יותר של מצוקה ביחסיהם עם המטפל העיקרי.

ג׳ניפר מקינטוש במאמר מ-2009 סוקרת את ההשפעה של הסדרי טיפול משותפים על ילדים ומשפחות. היא מצביעה על מחקר שנערך בקרב 141 משפחות (276 ילדים) ממנו עולהכי ילדים בהסדרי טיפול משותפים דיווחו כי הקונפליקט בין-הורים התקיים זמן ממושך בעוד שילדים ששהו בהסדרים אחרים דיווחו על ירידה משמעותית בסכסוך בין ההורים. אחת המסקנות הייתה כי דווקא ילדים בהסדרי ראייה שוויוניים נקלעים למרכז הסכסוך. גם אבות בהסדרי טיפול משותפים דיווחו בסופו של דבר על רמות גבוהות יותר של סכסוכים מתמשכים בהשוואה לעמיתיהם בהסדרים מסורתיים יותר.

בבטאון ״עת הסיוע״ מיולי 2012 מציינים הכותבים מחקר נוסף של ג׳ניפר מקינטוש שנערך באוסטרליה לאחר שאומצה במדינה רפורמה המעודדת אחריות הורית משותפת. החוקרת בחנה שתי קבוצות של ילדים: בקבוצה הראשונה נקבעו הסדרי ראייה בתבנית של הורות יחידנית ובשנייה הורות משותפת, מתוך המחקר עלה כי ילדי הקבוצה השנייה דיווחו כי הם מרגישים לכודים בין הוריהם. ילדים אלו התאפיינו גם בבעיות קשב וריכוז, התפרצויות והתנהגויות בעייתיות יותר מאשר ילדי הקבוצה הראשונה.

בולט מכל היו הממצאים שנחשפו לגבי פעוטות עד גיל 5 – אלה התקשו להסתגל לשינויים תכופים בזהות ההורה המטפל הדומיננטי, במיוחד בשהייה לילית במנותק מהמטפל המרכזי. אחת ממסקנות המחקר הייתה שאחריות הורית פיזית משותפת משפיעה לרעה על בריאותם והתפתחותם הנפשית של פעוטות ועשויה להוביל להתנהגויות שליליות של הפעוט כגון עצבנות ונרגזות יתר, אובססיביות כלפי ההורה הדומיננטי, קשיי התמדה, בעיות קשב וריכוז, בעיות התנהגותיות-אמוציונאליות ועוד. הגורם להשפעות קשות אלו הוסבר על ידי העובדה שלפעוט אין עדיין מימד זמן ופרידה חוזרת מההורה הדומיננטי אינה מובנת לו כשהוא לא מסוגל לחזות את היום הבא וכל לינה מחוץ לבית מהווה מבחינתו נטישה, שבהסדר כזה היא חוזרת ונשנית.

חזקת הגיל הרך – ברוב המקרים לטובת הילד

ובארץ, קבע המחוקק כי ביחס לילדים מתחת לגיל 6 יש צורך בסיבות מיוחדות לקביעת משמורת משותפת או במילים אחרות, טלטולו בכל לילה בין בתי הוריו. בבסיס עיקרון זה ההבנה שבדרך כלל הדבר מנוגד ל״טובת הילד״. בהתאם, מדיניות הרווחה צריכה להביא בחשבון את טובת הילד בכל מקרה ומקרה תוך שקילת היתרונות והחסרונות שהסדר משמורת משותפת מייצר.

לסיכום, על כתפי כל הצדדים הנוגעים בדבר מונחת אחריות מוסרית עצומה – גם על העותרים למשמורת משותפת, גם על כתפי עורכי הדין המייצגים את הצדדים וברור שעל כתפי השופט היושב על המדוכה.

ד״ר עו״ד פנינה בכר, ממשרד בכר בר-גיל עורכי דין נוטריון וגישור, עוסקת בדיני משפחה

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ