- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
"אינך בני יותר": בן 12 הועבר לחזקת אביו
ביהמ"ש אומנם ייחס ניכור הורי לאב, אך העניק לו את המשמורת בשל סירוב האם לדרכי הטיפול שהוצעו
בית המשפט למשפחה באשדוד קבע לאחרונה שילד בן 12.5, תלמיד כיתה ז' וספורטאי מצטיין, ישהה במחיצת אביו בלבד ללא זמני שהות עם אימו, זאת על רקע סירובה לדרכי הטיפול שהוצעו ואמירתה אליו בשלב מסוים שאינו בנה יותר. השופטת הילה אוחיון גליקסמן אומנם ייחסה לאב ניכור הורי, אך קבעה שלא ניתן לכפות על הקטין להיפגש עם אימו בנסיבות שנוצרו.
התובע, העוסק בתחום תיירות דייג ספורטיבי, והנתבעת, מנהלת חשבונות במקצועה, היו ידועים בציבור למשך 16 שנה. במוקד ההליך: בנם המשותף, תלמיד כיתה ז' וספורטאי מצטיין בתחום אומנויות הלחימה. ביולי 2024 עזבה האם את הבית למקלט לנשים מוכות, ולקחה עמה את הקטין. בפסק הדין צוין שבמהלך שהותו שם, נאלץ הילד לדבר עם אביו "מתחת לשמיכה" .
מאז חזרתם מהמקלט, יחסי האם ובנה החלו להידרדר. קו שבר מרכזי נרשם בפורים תשפ"ה, אז החזיר הבן לאם תחפושת שקנתה לו בצורה מתריסה ומעליבה (זרק אותה בחצר הבית שלה), ובמקום זאת התחפש לאדם פצוע ושותת דם. נקודה נוספת הינה הימנעות האם בשלב מסוים מלהגיע לאימונים של בנה, ולמעשה ניתוק כל קשר עימו. גם כשהקטין סימס לה שמעוניין להיפגש, השיבה בקור: "הלחץ שלך לפגוש אותי לא ברור לי, תוכיח שאתה באמת רוצה להתקרב אליי ולחזור להיות הבן שלי".
שניהם אשמים
במסגרת ההליך המשפטי עתר האב לקבוע שהילד יהיה בחזקתו הבלעדית, ללא זמני שהות עם האם. נטען שהאחרונה בחרה מיוזמתה ומשיקוליה להתנתק לחלוטין מהבן, ולמעשה ויתרה עליו.
מנגד טענה האם שמדובר ב"מקרה קצה של ניכור הורי חמור, אקטיבי, שיטתי ומתמשך" מצד האב, שגרם לנתק מוחלט בינה לבין הקטין. כך למשל, סיפרה, האב ביקש מהבן לצפות בסרט "אבא גנוב" (העוסק במלחמת אב על בנו נגד האם, המבקשת להרחיקו לארה"ב), כמו גם שלח לו סרטונים בעלי אופי דתי המדגישים את חשיבות כיבוד האב ועשיית רצונו.
ואולם למרות טענותיה הקשות, האם התנגדה נחרצות, במסגרת ההליך המשפטי, לדרכי הטיפול שהוצעו על-ידי הגורמים המקצועיים, כאשר לשופטת אוחיון גליקסמן זה הספיק על מנת להיעתר לדרישות האב. היא אומנם ייחסה לו ניכור הורי - בין היתר על רקע אירוע זריקת התחפושת, מכיוון שלא העמיד את בנו במקום - אך קבעה שגם לאם חלק בסרבנות הקשר, נוכח אופייה הנוקשה.
כך למשל, ביחס לתגובת הנתבעת לבקשת בנה להיפגש עימה, כתבה השופטת ש"יש להצער על החלטת האם להשיב לבן בצורה כל כך נוקשה ולא אמפתית. האם למעשה כתבה לבן שהיא לא מאמינה לו, שהוא מנוצל ומופעל על-ידי אביו, והחמור מכל – שהוא כבר לא בנה, וצריך להוכיח שהוא רוצה לשוב ולהתקרב אליה".
מסקנת השופטת הייתה ש"סרבנות הקשר, בנסיבות העניין, היא תוצאה של שילוב בין ניכור הורי מצד האב והעברת מסרים מסיתים נגד האם, לבין התנהגות נוקשה וחסרת אמפתיה מצד האם כלפי הבן, שגרמה להעמקת סרבנות הקשר והחרפת המצב".
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהבן ישהה במחיצת האב, ללא זמני שהות עם האם, תוך שילובו בטיפול רגשי. הנתבעת חויבה ב-15 אלף שקל הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד מיה פילוסוף
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שלומי אטיאס ועו"ד רונית גולדברגר
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
