אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> איך לא להשאיר את הילדים רעבים? על הדרכים לגביית מזונות ילדים

איך לא להשאיר את הילדים רעבים? על הדרכים לגביית מזונות ילדים

מאת: עו"ד רחלי שחור אנגלמן | תאריך פרסום : 30/09/2014 13:08:00 | גרסת הדפסה

מדוע אבות רבים כל כך אינם ששים לשלם מזונות? כיצד אפשר לחייבם לשלם ומה יכולות האימהות לעשות על מנת שהילדים לא יוותרו בחוסר כל? עו"ד רחלי שחור אנגלמן נוגעת בנושא הכאוב.

יותר ממיליארד שקלים! - זהו הסכום שהיו חייבים אבות עבור מזונות ילדיהם בשנת 2012 בישראל. מדוע אבות רבים כל כך לא משלמים מזונות אף שחויבו ע"י בית המשפט? האם וכיצד ניתן לשנות מצב בעייתי זה? מזה שנים המחוקק מנסה למצוא פתרון ראוי ויעיל לאותן אימהות, שנאלצות לשאת בהוצאות גידול הילדים בגפן, שעה, שהאבות מתנערים ממילוי חובתם הבסיסית ביותר. לצורך כך, נקבע לאחרונה "המסלול המהיר" לגביית מזונות, אך תחילה אמנה את שאר האפשרויות:

הצעד הראשון

במצב של פרידה יכולים בני זוג להגיש תביעת מזונות בביהמ"ש לענייני משפחה. בסוף התהליך יפסוק ביהמ"ש את  גובה  המזונות  המגיעים לילד, בהתאם לצרכיו ולנתונים כלכליים ואחרים המובאים בפניו. 

ככלל, נכון להיום, גובה המזונות המינימלי המקובל עומד על כ-1,300 שקל לחודש לילד, בתוספת אחוז מסוים משכר הדירה ומחצית הוצאות חינוך ובריאות.

ניתן לחסוך זמן וכסף רב הכרוכים בהגשת תביעה ע"י פניה להליך גישור הכולל השגת הסכם בין הצדדים בעניין גובה המזונות (ובשאר העניינים), והצגתו בפני בית המשפט לצורך קבלת אישורו ומתן תוקף של פסק דין. 

הניסיון מלמד, שכאשר הצדדים משכילים להגיע להסכמות בכוחות עצמם, גדל הסיכוי שיעמדו בהתחייבויות שנקבעו על ידם. אדרבה, קביעת המזונות ע"י גורם חיצוני כבית משפט מגבירה את הסיכוי לאי עמידת האב במחויבויותיו, בשל אי הסכמתו עם שיעור המזונות "הגבוה מדי" שנפסק לו.

ואולם, למרבה הצער, פסק דין (מוסכם או מוכרע שיפוטית) אינו מבטיח את תשלום המזונות ולעיתים רבות הוא מהווה רק צעד ראשון בתחילתה של דרך חתחתים מייגעת לגביית הכספים.

הליך ההוצאה לפועל: מסורבל ובעייתי

הדרך העיקרית לפעול כנגד אב שלא משלם מזונות היא באמצעות פתיחת תיק הוצאה לפועל (הוצל"פ)  בעלות נמוכה, הגם שמדובר במנגנון מסורבל ובעייתי.

בכל מקרה, מבחינת לשכת ההוצל"פ, כיסוי חוב מזונות של ילד עומד בקדימות לכל חוב אחר. בניגוד לחובות אחרים, אב אינו יכול לטעון לחוסר אפשרות לשלם מזונות. טענה כזו עליו להפנות לבית המשפט, במסגרת תביעה להפחתת סכום המזונות (במאמר מוסגר אציין שהוכחת תביעה כזו אינה פשוטה כלל ועיקר ודורשת הוכחה מוצקה לכך שהכנסות האב פחתו  באופן שאינו מאפשר לו לשאת בתשלום המזונות).

במסגרת הליך ההוצל"פ, האם יכולה להטיל עיקולים על נכסי האב ואף על משכורתו גם אם לא יוותר לו כסף למחייתו. בד בבד ניתן להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, לבקש לשלול את רישיון הנהיגה שלו ואף להכניסו לכלא. במקרה של אב ששקע בחובות ועשה "איחוד תיקים" – לא ייכנס תיק המזונות לאיחוד ויתנהל בנפרד.

ואולם, כפי שראינו, למרות האמצעים הדרקוניים הננקטים כנגד סרבני התשלום, מצב גביית המזונות עגום.

גם ביטוח לאומי לא מצליח

במקביל למסלול ההוצל"פ ישנו פתרון נוסף: גביית דמי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום). במקרה כזה, ביטוח לאומי משלם את המזונות ולאחר מכן פועל לגבייתם מהאב. בפועל, גם ביטוח לאומי, ממש כמו האימהות, לא ממש מצליח בכך.

לכאורה, נראה שזהו פתרון מושלם עבור האימהות, אולם אליה וקוץ בה: רק נשים שהכנסתן דלה ביותר זכאיות לקבל דמי מזונות מביטוח לאומי.

עם קבלת בקשת האם לתשלום מזונות, משקלל הביטוח לאומי נתונים רבים (כדוגמת: גובה המזונות, מצב משפחתי, גובה הכנסה, מספר הילדים ועוד) ובהתאם להם קובע אם ישלם את דמי המזונות ואת גובהם (הדרך לחישוב הזכאות מפורסמת  באתר הביטוח הלאומי).

יוצא אפוא, שרק עניות מרודות (או כאלה שהכנסותיהן אינן מדווחות) יכולות "ליהנות" מתשלום המזונות. כשמדובר בנשים עובדות – ביטוח לאומי לא יעזור. עצוב לראות נשים המהססות לצאת לעבוד או מתאמצות להשתכר "בשחור" רק כדי שלא לפגוע בקצבת המזונות העלובה מהביטוח הלאומי.

חדש: מזונות במסלול המהיר

המסלול  החדש שנחקק לאחרונה (לעת עתה כהוראת שעה המוגבלת לשש שנים כדי ללמוד על יעילותו) - מעביר את הטיפול בביצוע פסקי המזונות לידי לשכת ההוצל"פ עצמה, מבלי שהאימהות תצטרכנה להתעמת ישירות עם האבות החייבים.

לאחר פתיחת התיק, הלשכה אחראית לגביית החוב בכל האמצעים הקיימים ברשותה: עיקולים, צווים, הגבלות ומאסרים. מסלול זה אמנם אינו דורש היעזרות בעורכי דין אך כאמור, יעילותו עדיין לא ידועה.

ומה עם האבות?

מצדו השני של המתרס עומדים אותם אבות שטוענים, בין היתר, שסכום המזונות שנקבע מותיר אותם ללא פרוטה  (טענה, שכאמור, מקומה בביהמ"ש ולא בהוצל"פ - שם אין התחשבות ביכולת האב).
טענה אחרת היא טענת  "פרעתי", ומשמעותה: "כבר שילמתי, מה היא רוצה?!". לא מזמן, קבע ביהמ"ש המחוזי, שאב שחזר לחיות עם אשתו וכלכל את הבית ואת הילד, אינו יכול לטעון לפטור אוטומטי ממזונות. על אבות לדעת, שתשלום ישיר לילדים או רכישת מוצרים עבורם, אינם מהווים תשלום מזונות.

עדיף להסכים

תשלום המזונות אמור, אפוא, להיות ישיר וברור ולא בדרך עקיפה. תמיד כדאי לנסות להגיע בהסכמה לסכום, שמצד אחד האב יכול לעמוד בו  ומצד שני הילד יכול לחיות עמו, ולעגן כל שינוי בכתב ובאישור בימ"ש.

לבסוף, עצה כללית: זכרו! המזונות אמורים לשמש את ילדכם – דאגו  להם!

 

* עו"ד רחלי שחור אנגלמן עוסקת בדיני משפחה

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

 אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ