ת"ע 12362/01 ד"ר אסנת וקסלר נ' עזבון המנוח ויליאם וקסלר ז"ל ואח'
התובעת הגישה לבימ"ש לעניני משפחה בת"א תביעה לתשלום כתובתה. סכום הכתובה בסך 25,000 לירות ישראליות איבד מערכו במהלך השנים ומוערך כיום ב- 2.5 ש"ח בלבד.
לפיכך דרשה התובעת לשערך את סכום הכתובה, לסך 124,126 ש"ח, בהדגישה כי על הסוגיה חלים דיני השערוך של הדין הכללי.
השופט ד"ר גרמן דחה את עמדתה וקבע כי הואיל והכתובה היא מוסד משפטי של המשפט העברי, יש למצוא את הפתרון לשאלת השערוך במשפט העברי. עוד נקבע כי הסמכות לדון בענייני הכתובה, לרבות בשאלת השערוך, נתונה לבית הדין הרבני כחלק "מענייני נישואין וגירושין".
לאחר שנסקרו שיטות השערוך במשפט העברי ובבתי הדין הרבניים, קבע השופט כי השיערוך איננו אוטומטי, וגם אם יש מקום לשיערוך, על דרך הצמדה למדד, אין בהכרח ששיעור ההצמדה יהיה במלואו ב- 100%.
במקרה זה, בוצע לבסוף השערוך בהתחשב בגובה קצבת המל"ל לאשה נזקקת למזונותיה, ולאור היחס בין סכום הכתובה הכולל לסכום "עיקר כתובה", המשקף את מזונות האשה לשנה.
ת"ע 12362/01 ד"ר אסנת וקסלר נ' עזבון המנוח ויליאם וקסלר ז"ל ואח'
למדור משפחה וירושה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"