האב, שקיבל משמורת על הילדים, תבע מזונות מהאם בטענה שהיא מתעלמת מילדיה. אלא שבפני ביהמ"ש הצטיירה תמונה קשה של ילדים כעוסים שמסרבים בתוקף להתראות עם אמם, ככל הנראה כיוון שהוסתו נגדה קשות.
בין ההורים, בני זוג לשעבר, התנהל סכסוך משמורת קשה על שני ילדיהם הקטינים. לפי תסקיר שירותי הרווחה שנערך בעניינם, נוצר נתק קשה בין הילדים לאמם, ככל הנראה כתוצאה מהסתה.
לכתבות נוספות בנושא:
ביולי 2012, לנוכח מערכת היחסים הבעייתית בין האם לילדים, קבע ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב שהילדים יהיו במשמורתו של האב, בכפוף להסדרי ראיה עם האם. כמו כן, חויבה האם לשלם את מחצית הוצאותיהם הרפואיות של הילדים וכן תשלומים נוספים עבור צרכיהם עד לגבול של 950 שקל.
אלא שבפועל, הקשר בין האם לילדיה ניתק לחלוטין והניסיונות לקיים את הסדרי הראייה לא צלחו: הילדים סירבו להתראות עם האם ואמרו לה כי אינם מעוניינים לקיים עמה כל קשר. משכך, האם לא נשאה בהוצאותיהם.
בתגובה הגיש האב בשם הילדים תביעת מזונות נגד האם. הוא טען שהאם היא שסירבה להתראות עם הילדים או ליצור עמם קשר, ודרש שתחויב לשלם להם 7,406 שקלים בחודש.
האם הציגה מצב שונה: לטענתה, ילדיה הוסתו קשות ואינם מעוניינים להתראות עמה. עוד טענה, כי האב סיכל את הסדרי הראייה פעם אחר פעם ולמעשה עודד את הנתק. האם סיפרה שהמפגשים הספורים שכן קוימו עם הילדים לוו בהתנהגות אלימה מצדם והטחת עלבונות של ממש.
האם הוסיפה כי האב לא הוכיח כי הוא זקוק לעזרתה בתשלום המזונות, לא הוכיח את הצרכים האמיתיים של הילדים ובחר לגור בדירה מפוארת תמורת שכירות לא הגיונית של 8,500 שקל, שאינה מתאימה למצבו הכלכלי.
הזכות למזונות או כיבוד ההורים?
"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת ע"פ דרכה", ציטטה השופטת שפרה גליק מתוך ספרו של טולסטוי "אנה קרנינה". השופטת, שליבה נכמר למראה המשפחה השסועה, קבעה כי בנסיבות בהן הילדים מתנכרים לאמם ומסרבים להתראות עמה, אין היא צריכה לשלם את מזונותיהם.
השופטת הוסיפה, שממילא, גם אם האם הייתה צריכה לשאת במזונות כלשהם, היה זה במזונות בתה בת ה-16 בלבד. מזונות הילד הצעיר יותר, מוטלים כולם על שכם האב לפי הדין העברי.
בנוסף, ולאחר שהשופטת בחנה את מצבה הכלכלי של האם, היא הגיעה למסקנה כי אם תיאלץ לשלם את מזונות בתה – לא תוכל להתקיים בכבוד.
לנוכח מצבה הכלכלי של האם והניכור מצד ילדיה, ביטלה השופטת את חיוב האם בהשתתפות הוצאותיהם, למעט מחצית מהוצאותיהם הרפואיות החריגות (אלו שאינן מכוסות ע"י קופ"ח), ובד בבד דחתה את תביעת המזונות של האב.
השופטת הודיעה כי לא תחייב את האב בהוצאות כדי לא להעמיק את הקרע במשפחה עוד יותר.
* עו"ד ורוניקה ברומברג עוסקת בדיני משפחה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין