האב עתר להפחתת המזונות שהוא משלם לשתי בנותיו הקטינות ולהעברת המשמורת לידיו, אך לא הוכיח את הטענות הקשות שהפנה כלפי האם. מה המסר ששולח בית המשפט בנוגע לניהול חכם ותקין של ההליכים? עו"ד יודפת בן-שושן ממליצה לתובעים לנהוג בכנות ולדייק בעובדות.
הורי הקטינות התגרשו ב-2006 בעזרת הליך גישור, שבסופו נחתם הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. לפי ההסכם, המשמורת בקטינות תהיה בידי האם והאב יקיים עמן הסדרי ראייה. דמי המזונות שישלם האב לכל אחת מהבנות – לא כולל הוצאות מדור וחינוך – נקבעו על סך 1,900 שקלים לחודש.
ב-2011 הגיש האב תביעה להפחתת מזונות בטענה לשינוי נסיבות מהותי. לטענתו, מאז החתימה על ההסכם, מצבו הכלכלי השתנה משמעותית: הכנסותיו ירדו והוצאותיו עלו עד כדי שנזקק ללוות כספים. לעומתו, מצבה הכלכלי של האם, שנישאה מחדש והולידה ילדים נוספים, השתפר והיא אף רכשה דירה יוקרתית עם בן זוגה הנוכחי. הוא טען גם שצרכי הקטינות פחתו, וכיום הוצאותיהן מסתכמות בכ-700 שקל לחודש לכל אחת והוא נושא בהן ישירות כשהן שוהות עמו.
ב-2012 הגיש האב תביעה נוספת, הפעם לשינוי המשמורת. בתביעה הואהעלה טענות קשות כנגד האם: לטענתו, האם מזניחה את הבנות ומצבן הנפשי הוחמר. האב טען שהאם חסרת מסוגלות הורית, והוסיף שהיא מעבירה לבנות מסרים שליליים ומרחיקה אותן ממנו.
בסיכומים, עתר האב לסעד חלופי של משמורת משותפת. האב טען שזהו ההסדר המתאים ביותר, וביקש שכל הורה יישא בהוצאות הבנות בעת שהותן בביתו, באופן שייתר את המזונות.
מנגד, טענה האם שמטרת האב היא לבטל את תשלום המזונות ומניעיו הם נקמה וקמצנות. לטענתה היא הסכימה למזונות שנקבעו בהסכם, תוך הסתמכות שהאב לא יתבע בעתיד את הפחתתם. האם הכחישה שמצבו הכלכלי של האב הורע וטענה כי נהפוך הוא: האב התפתח מקצועית, הרחיב את מכסת תאריו ועובד כעצמאי בעבודות לא מוצהרות. האב קיבל לאחרונה פיצויים גבוהים עקב תאונת דרכים, ובחר להיות מיוצג ע"י ארבעה משרדי עו"ד פרטיים, להם שילם שכר טרחה לא מבוטל.
ההוצאות הגבוהות – ביקורת סמויה
השופטת אילת גולן-תבורי מצאה כי הכנסת האב לא פחתה באופן המצדיק הפחתת המזונות. להיפך, חקירת מצבו הכלכלי העלתה כי פוטנציאל השתכרותו עלה ובבעלותו בית בן חמישה חדרים.
באשר לשינוי המשמורת, תסקיר סעד שהוזמן משירותי הרווחה נוכח הטענות הקשות של האב כנגד האם, העלה כי אין בהן ממש. הבנות אינן מוזנחות, מקופחות או מצויות בסיכון כלשהו בבית האם. להיפך, הבנות נתגלו כמטופחות ומסודרות, הן אוהבות את ביתן והישגיהן הלימודיים תקינים. לפי התסקיר, דווקא הקונפליקט והמאבקים המשפטיים בין ההורים הם שחושפים את הבנות למאבקי נאמנויות. השופטת אימצה את מסקנות התסקיר.
השופטת גולן-תבורי הוסיפה ודחתה את בקשת האב למשמורת משותפת, בשל השלב המאוחר בה הוגשה, תוך שהדגישה את החשיבות שבהגדרת הסעדים כבר במועד הגשת התביעה.
בסופו של דבר, שתי התביעות נדחו והאב חוייב בהוצאות משפט בסך 30,000 שקל.
החיוב בהוצאות בסכום כה גבוה משקף את הביקורת הסמויה שמעביר בית המשפט על ניהול בלתי תקין של ההליך מצד האב. במילים אחרות, בית המשפט סירב להתעלם מהתנהלותו של האב ומן הפערים שנמצאו בין טענותיו הקשות והתמימות, לכאורה, לבין המציאות שהתבררה לאחר חקר העובדות. טוב יעשו בעלי-דין אם יפנו לבית המשפט בידיים נקיות, בתום לב ותוך דיוק מירבי בעובדות.
* עו"ד יודפת בן-שושן עוסקת בדיני משפחה.
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין