- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אב ל-11 קיבל הפטר מיידי מחובות. כך ישולם חוב המזונות
מורה לשעבר, ללא כושר עבודה, קיבל הפטר לאלתר מחובות של כ-200 אלף שקל. השופט התיר לנכות 10% מקצבת הנכות החודשית שלו בגין חוב המזונות שאינו בר-הפטר
אב ל-11 שצבר חוב מזונות של עשרות אלפי שקלים ישלם אותם טיפין טיפין. בפסק דין דרמטי שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, קבע השופט דוד שאול גבאי ריכטר שהחייב - מורה לשעבר - יפרע את החוב לביטוח לאומי באמצעות ניכוי עשירית מהקצבה שמקבל ממנו, עקב היותו נכה שאיבד את כושר עבודתו. חובותיו האחרים, בסך 200 אלף שקל, נמחקו מיידית.
החייב (65), גרוש ואב ל-11 ילדים בוגרים, עבד במשך שנים כמורה ומחנך. מזה שנים רבות שסובל מתחלואים רבים, ובכללם מחלת ריאות ובעיות שמיעה קשות. נכון ללפני שנתיים הוא מוכר כנכה בשיעור 79% הסובל מאובדן כושר עבודה מוחלט, וזאת לכל החיים. במסגרת הליך חדלות הפירעון בעניינו, נדונו חובות בסך 260 אלף שקל, מתוכם 60 אלף בגין חוב מזונות לביטוח לאומי.
לגבי החובות הכלליים, בסך 200 אלף שקל, הייתה תמימות דעים כי לנוכח מצבו, יש להעניק לאיש הפטר לאלתר. המחלוקת נותרה, אם כן, ביחס לחוב המזונות: בעוד הממונה והנאמן סברו שאין מקום לפטור אותו ממנו - כאשר לדברי הנושה, ביטוח לאומי, יש להורות על גבייה מינימלית מתוך הקצבה, כמקובל במקרים מעין אלו - עתר החייב למחוק גם אותו, בשל נסיבות חייו המורכבות.
חוב יחסית טרי
השופט גבאי ריכטר החליט על מתווה ביניים, שלפיו בקשת החייב להפטר מחוב המזונות אומנם תידחה, אך זאת בכפוף לגבייתו מהקצבה החודשית באופן מצומצם ומינורי, טיפין טיפין, עד לשארית חייו.
אשר להחלטתו שלא למחוק לחלוטין חוב זה, הפנה השופט בין היתר לעובדה שהוא הצטבר עד לאחרונה יחסית, שנת 2019, כאשר החייב הוכר לראשונה כנכה רק ב-2021. במלים אחרות, האיש לא סיפק הסבר מדוע לא שילם את המזונות בזמן אמת, בשנים שקדמו להסתבכותו הבריאותית.
בנסיבות אלה, הדגיש השופט, לא הוכחו נסיבות המצדיקות סטייה מברירת המחדל שבחוק, לפיה חוב מזונות אינו בר-הפטר. "עם זאת", קבע, "הביטוח הלאומי יהיה רשאי לגבות החל מחודש פברואר 2026 ועד אריכות ימים, שיעור של 10% מקצבת הביטוח הלאומי המגיעה ליחיד, על-חשבון החזר החוב. מעבר לכך, לא ניתן יהיה לנקוט בפעולות גבייה בהקשר זה".
ביחס לשאר החובות, כאמור בסך 200 אלף שקל, קבע השופט שנוכח הסכמת כלל הגורמים - הממונה, הנאמן וכמובן החייב - ועל רקע אובדן כושר העבודה ממנו סובל האחרון, כמו גם היותו ללא נכסים למימוש לטובת פירעונם, הרי שיוענק לו פטור מיידי מהם, כבקשתו.
סיכום הדברים הינו שבית המשפט הורה על מחיקתם לחלוטין של כ-77% מחובות הגבר, כאשר ביחס ל-23% הנותרים - קבע שהם ישולמו באופן מינורי ובפריסה נוחה לכל החיים, עד לגבייתם באופן מלא.
- ב"כ החייב: עו"ד שמעון האן (הסיוע המשפטי)
- ב"כ הממונה על חדלות פירעון: עו"ד דוד סימן טוב
- הנאמן: עו"ד אורי שמעון
- ב"כ המוסד לביטוח לאומי: עו"ד יהודה אדרעי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
