בצוואה הראשונה הורה האב כי הרכוש יעבור לאלמנתו. בצוואה מאוחרת יותר הוא הורה שמגרש שקיבל בירושה יעבור לבנו. פסק דין שהכריע בסכסוך בין הצדדים קבע שהבן יקבל את המגרש והאלמנה את יתר הרכוש
השופטת נאוה גדיש דנה לאחרונה במחלוקת בין אם לבנה בנוגע לחלוקת רכוש שהותיר האב המנוח. האם טענה כי האב חתם על צוואה הדדית בה הוריש לה את כל רכושו והוא לא היה רשאי לשנות את הצוואה. הבן טען שצוואה מאוחרת יותר בה הוריש לו מגרש תקפה. השופטת קיבלה את טענות הבן בעניין וגם פסקה כי לאם אין זכויות במגרש מכוח חזקת השיתוף.
האב נפטר ב-2017. הוא השאיר אלמנה, לה היה נשוי משנת 1962, וארבעה ילדים, שלוש בנות ובן.
לאחר מותו התברר כי הוא הותיר שתי צוואות: האחת משנת 2004 והשניה משנת 2012.
האלמנה ביקשה לקיים את הצוואה מ-2004, בה הוריש לה המנוח את רכושו. הבן ביקש לקיים את הצוואה המאוחרת בה העביר לו האב מגרש שירש מהוריו, עליו הוקמו מספר יחידות דיור. מחלוקת נוספת נגעה להיקף העיזבון.
האלמנה, שיוצגה על ידי עו״ד שמעון חסקי ועו"ד נטע גונן, סיפרה שב-2004 חתמו היא והמנוח, באותו מעמד, על שתי צוואות בנוסח כמעט זהה, שלפיהן עם מותו של אחד מהם יעבור הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים. לטענתה, מדובר למעשה בצוואה הדדית ויש לקבוע כי המנוח לא היה רשאי לשנות אותה.
הבן, שיוצג על ידי עו"ד יניב גיל, טען שאין לראות בצוואה זו צוואה הדדית, שכן היא נערכה לפני התיקון לחוק בנושא.
לפיכך לטענתו, לא הייתה כל מניעה לבטלה, כפי שעשה המנוח, באופן מפורש, בצוואה עליה חתם ב- 2012.
הבן הוסיף כי לא הייתה מניעה לבטל את צוואת 2004 גם לנוכח נוסח הצוואה.
במסגרת התביעה בעניין היקף העיזבון טענה האלמנה כי חצי מהמגרש נשוא הצוואה המאוחרת שייך לה מכוח חזקת השיתוף.
הבן טען בין היתר כי מדובר בנכס חיצוני שלא הוכחה לגביו כוונת שיתוף.
לפי ראות עיניו
השופטת נאוה גדיש מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחתה את עמדת האלמנה בנוגע לצוואה המוקדמת וקבעה כי המנוח היה רשאי לשנות אותה.
היא ציינה בין היתר שמלשון הצוואה עולה כי הצדדים הסכימו כי בן הזוג הנותר בחיים יוכל לעשות ברכוש כרצונו למעט הורשה לזרים. ביחס להורשה לילדי הצדדים הובהר שהוא רשאי לעשות כן לפי ראות עיניו ולא נקבעה החלוקה בין הילדים.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהצוואה מ-2012 תקפה. מכיוון שצוואה זו מתייחסת רק למגרש קבעה השופטת שיש לקיים אותה במקביל לצוואה המוקדמת באופן שהבן יירש את המגרש כולל יחידות הדיור שעליו, והאלמנה את יתר הרכוש.
באשר להיקף העיזבון קבעה השופטת שחזקת השיתוף לא חלה על המגרש, מכיוון שהמנוח גילה דעתו במפורש, גם במסגרת הצוואה המוקדמת, כי נכסים שקיבל בירושה שייכים לו בלבד.
האלמנה חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב״כ האלמנה: עו"ד שמעון חסקי ועו"ד נטע גונן
- ב״כ הבן: עו״ד יניב גיל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין