"ניפוח" תיקי משכנתאות

עמית מור, סטודנט למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומתנדב בתנועה למלחמה בעוני, פנה לחברי כנסת ולשר המשפטים לאחר שהבחין בתופעה במסגרתה תיקים נגד חייבי משכנתה, שפיגרו בתשלומים לבנק, מנופחים הרבה מעבר לחוב, אשר בגללו נפתח התיק בלשכת ההוצל"פ.

אדם אשר לא שילם את חובו במשך תקופה של כ4-3- חודשים, צובר חוב קטן יחסית (לדוגמא, 20,000 ש"ח). אם היה מדובר בחוב "רגיל", אזי ההוצל"פ, בעקבות פניית הזוכה, ממציאה לחייב מכתב המודיע על פתיחת תיק בגין חוב, הכולל את קרן החוב, אגרת פתיחת תיק, שכ"ט עו"ד, ריבית והצמדה כחוק על-בסיס אותה קרן (כ10-7%- - בדוגמא לעיל - 22,000 ש"ח לערך).

אך הבנקים נוהגים אחרת ברגע שאדם מפגר בתשלום המשכנתה (לעיתים גם חודש אחד בלבד!!!), הבנק פותח תיק בהוצל"פ על כל סכום המשכנתה, עליו נוספים אגרת פתיחת תיק, שכ"ט עו"ד, ריבית והצמדה - המחושבים כולם על-בסיס החוב הגדול (בדוגמא - אם המשכנתה היא על 150,000$, כ650,000- ש"ח, החוב בתיק ההוצל"פ, כולל כל התוספות, יהיה כ715,000- ש"ח. לפיכך, במקום חוב של כ22,000- ש"ח, יהיה על החייב לשלם כעת סכום של 65,000 ש"ח (התוספות בגין פתיחת תיק ההוצל"פ) + 20,000 ש"ח (החוב המקורי), קרי 85,000 ש"ח, חוב אותו ברור שהחייב יתקשה מאד לשלם).

לדברי עמית מור, הוא אף נתקל במקרים בהם הבנק פתח תיק הוצל"פ בגין החוב המקורי עקב הפיגור בתשלומים, ואז פתח תיק נוסף בגין כל סכום שטר המשכנתה וכך, כמובן, גדל שכר הטרחה, גדל החוב וגדל הקושי להחזירו (מה גם שמדובר בפתיחת תיק כפול על אותה ההלוואה, תוך ניצול לרעה של חוסר ההבנה של חייבים!).

חייבים אלה, פעמים רבות, מגיעים בלית ברירה בשל גובה החוב, למצב בו הם מוכרזים כחייבים מוגבלים באמצעים, כך שההחזר החודשי שלהם עומד על מאות בודדות של ש"ח. לדברי מור לא ניתן לתאר את המצב הנפשי הקשה ותחושת ההשפלה אליהם נקלעים חייבים רבים עקב המצב המתואר לעיל. לעיתים אף מגיעים חייבים אלה לבתי-הסוהר, בשל צווי מאסר, המוצאים נגדם.

נראה, כי המרוויחים מכל העניין הם הבנקים ועורכי-הדין, המייצגים את הבנקים, וזוכים בשכ"ט אסטרונומי על עבודה מעטה ביותר. נציין, כי לרוב מדובר בעו"ד חיצוניים לבנק ולא במחלקות המשפטיות של הבנקים.

התנועה למלחמה בעוני, מציעה כי הגורמים השונים יפעלו בהתאם למפורט להלן:

שר המשפטים:

מוצע כי השר יוסיף תקנה, שתגביל את האפשרות לפתוח תיק למימוש משכנתה בהוצל"פ רק בגין סכום הפיגור בתשלומים של החייב, ולא בגין סכום המשכנתה כולו.

הנהלת בתי-המשפט:

מוצע כי יועבר לראשי ההוצאה לפועל חוזר, המבהיר את הבעיתיות בנושא זה ומפנה אותם לסמכותם להגביל את סכום שכר הטרחה, אשר ייפסק לזוכים, בהתאם לס' 10 לחוק ההוצאה לפועל, כך שיהא על בסיס החוב האמיתי אותו לא שילם החייב, ולא על בסיס כל סכום המשכנתה.

המפקח על הבנקים:

מוצע כי המפקח על הבנקים יוציא לבנקים, שנותנים משכנתות, הנחיות כדלקמן:

א. על הבנקים לעשות צעדים מקדימים לפני פתיחת תיק הוצל"פ למימוש משכנתה ולבדוק, אם ניתן להגיע להסדר עם החייב. רק אם הסדר כזה אינו אפשרי, יוכלו הבנקים לפנות להוצל"פ.

ב. על הבנקים להגביל את סכום החוב, שבגינו ייפתח תיק ההוצל"פ, לסכום, שהחייב מפגר בתשלומו. לא ייפתח תיק על כל סכום המשכנתה.

ג. על הבנקים למנוע אפשרות, שתמומש המשכנתה, כאשר החייב משלם את הפיגורים באמצעות ההוצאה לפועל או על-פי הסדר, אליו הגיע עם הבנק.

ד. על הבנקים לדווח ללשכת ההוצל"פ על כל הסדר, שאליו הם מגיעים עם החייב, על-מנת שיעוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ, כל עוד החייב עומד בהסדר. על הבנקים לדווח ללשכת ההוצל"פ על כל תשלום, שהועבר אליהם ישירות על-ידי החייב על חשבון החוב (חובה זו מופיעה אמנם בחוק ההוצל"פ, אך בפועל במקרים רבים הבנקים אינם פועלים לפיה).

לאתר הל"ב במשפט

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.